חייבת לפרוק התינוקת שלי היא האושר הכי גדול שידעתי אי פעם. אבל לפעמים (בעיקר בקפיצות גדילה) אני מרגישה שאני לבד. בעלי עובד כל יום עד 20:00 בערב, כשהוא מגיע היא כבר הולכת לישון. בשישי ושבת הוא תמיד איתה, נותן לי לישון עושה איתה הכל באמת שאין לי מילה אחת רעה להגיד. אבל בימים קשים איתה אני פשוט מרגישה לבד. היא תינוקת נוחה מאוד, באמת שאני עושה הכל בבית והיא באוניברסיטה מעסיקה את עצמה אבל בקפיצות גדילה היא פשוט תינוקת אחרת! אני לפעמים מרגישה שאני יוצאת מדעתי! איך עוברים את זה בנחת? איך לא יוצאים מאיזון שפתאום מהתינוקת הכי מושלמת שיש היא לא מפסיקה לבכות כל היוםםםם. ברמה שאין לי זמן אפילו להתקלח עד שבעלי מגיע! חייבת טיפים לעבור את הימים האלה כמו שצריך כי אני כבר משתגעת