משתמשת פורטי26 באוגוסט 2022 בשעה 14:23
בחיים לא חשבתי שאני אגיע למצב שאני לא רוצה לעשות סעודת שבת ואני מוותרת על זה. אין לי חשק זה פשוט הזוי בא לי לעלות לישון וזהו
אני ובעלי חיים בבית של אמא שלו וכבר שנתיים הוא רק אומר לי נחסוך ונעבור ואין. שום דבר לא מתקדם לא עוברים לשום מקום וכבר נמאס לי מהמצב הזה. היא סבבה והכל לפעמים מתערבת לנו בחיים אבל יותר מהכל מציק לי שלא בא לי לשבת איתה בשולחן כל שבת. בא לי שבתות רק אני והוא לדבר, בא לי בית. וכשאני אומרת את זה הוא לא מפסיק להגיד כמה אני כפויית טובה ולא מעריכה מה שיש ובזכות זה אנחנו חוסכים ועוד כל מיני דברים בסגנון
אם היינו חיים בנפרד אז עוד בסדר אבל זה איתה באותו הבית ואין אופציה לקצת בלעדיה זה פשוט מרגיש כאילו אני נשואה אליו ולאמא שלו בייחד
מבינה שהמחירים בחוץ הזויים לדירות אבל אני פשוט חייבת תפינה שלי כבר מרגישה שאני מתחרפנת
להשכיר זו לא אופציה מבחינתו רק לקנות ולקנות כרגע יש לנו הון עצמי למשהו ממש מעפן זה המצב ובגלל זה אנחנו עדיין חיים ככה ומנסים לחסוך אבל זה מרגיש לי שזה על חשבון היחסים שלנו יום יום
הריון ולידה
💬3 תגובות
