סתם בא לי לפרוק אני יודעת שזה יצא ארוך אבל למי שיש עצבים לקרוא את הכל.. אני בהריון ראשון חודש שישי לא מרגישה שכל כך טוב לי עם בעלי.. תאמת דיי חכנו להריון הזה יותר משנה וחצי שלקח מרגישה שהקשר שלי עם בעלי הולך ומתרחק לא אגיד שלא היו לנו ויכוחים לפני ההריון ... היו המון אבל ככה זה בזוגיות לא הכל מושלם אבל מההריון התחלתי קצת קשה עם הקאות וכאבים . לא כל כך תפקדתי בבית מחוסר יכולת . הייתי רק במיטה ובנוסף להכל גם היה קשה לי להמשך אליו , לריח שלו במיוחד לאנטימיות איתו, ממש הייתי סובלת כששכבנו.. וכל פעם היה זורק לי יציאות עם זה על הסדר והנקיון או על המשיכה אליו שנעלמה וכו מצד אחד אני מבינה אותו מצד שני רוב הזמן שאני איתו אני מרגישה שאני עסוקה או בלנסות לרצות אותו או בלהגן על עצמי התקשורת בנינו לא טובה ושתינו מסכימים עם זה אבל אני מרגישה שמצידו מדבר אלי בזלזלוז וחוסר סבלנות מרגישה שאני לא מעניינת אותו . לפעמים מתייחס באדישות מאוד למצבים לא נעימים שלי שלפעמים קוראים אצלו בבית של ההורים .. לא שאני רבה איתם או משהו להפך מכבדת אותם כמה שיכולה.. אבל לפעמים דוגמא אנחנו אצלם אני רעבה מתה והוא הולך יושב עם אחיו מסדרים דברים ואפילו לא חושב עלי , יודע שאני מתביישת, ויש עוד הרבה מקרים כאלה ואחרים הרבה פעמים מדבר ועונה לי בצורה קשה או פוגעת והוא יודע מזה ובוחר להתעלם יש פעמים שאני כבר נשפכת לו ואומרת לו שקשה לי עם הצורה הזאת , בדכ הוא מתנצל מבטיח שישתנה וחוזר על זה שוב . תאמת קשה לי ורע לי כבר לא יודעת מה לעשות הוא באמת משתדל לכבד אותי . מכין לי אוכל שאני רוצה , משתדל לנקות ולסדר ולדאוג למצב הבית אבל לרוב נותן לי הרגשה כל פעם שאני לא בסדר ואם אני לא מרגישה טוב ולא הולכת לעבודה מרגישה שעשיתי משהו רע או אם אני רוצה לקנות לעצמי משהו אם זה חשקים של ההריון או אפילו בגדים כאלה שיתאימו למידות שלי כרגע או סתם להתחדש .. כל הזמן אומר שאין כסף ואני מגזימה עם ההוצאות למרות שבאמת לא קונה לעצמי שום דבר לא מדברת על מחמאות שנדיר משקבלת ממנו.. בקיצור סתם מחפשת לפרוק אני לא יודעת מה מרגישה לגביו מצד אחד אוהבת מצד שני קשה לי ואני הרבה בוכה ממנו מי שהצליחה לקרוא עד פה למרות המגילה הארוכה מעריכה מאוד❣️