היי אשמח לשתף אתכן במה שאני עוברת מתחילת ההריון שלי ואשמח לחוות דעת… אני כרגע חודש 5 ברוך השם. לפני שנה וחצי אימצתי כלב מאוד תזזיתי ומלא אנרגיה , זה האופי שלו. אני באופי שלי קיצונית מהכלב, מאוד רגועה אוהבת שקט. האנרגיה של הכלב מתבטאת בכך שטיול איתו זה סיוט הוא קופץ נובח ולא מרוכז בכלום … בבית כל רעש מחוץ לדלת הוא נובח כמו משוגע ושלא נדבר על אם מישהו נכנס הביתה( גם אם זה מישהו מבני הבית) הוא רואה מישהו חדש הוא קופץ עליו ומשתין עליו מהתרגשות ולא עוזב אותו… הלכתי למאלף עם שם מאוד טוב בתהליך כבר חודשיים הוצאתי המון כסף כל המפגשים עם המאלף ומה? כלום לא עוזר , הכלב נשאר בדיוק אותו הדבר. משמע- זה האופי של הכלב( לא אשמתו כמובן) . מעבר לכך מאז ההריון אני לא יכולה להריח את הכלב ברמה שהריח שלו עושה לי בחילות מרגישה שיש לי כלביה בתוך הבית… הנביחות שלו לא רגילות , לדוגמה: אני לא ישנתי כל הלילה ורוצה לפצות בשינת צהריים , הולכת לישון אחרי שעה מתעוררת בבהלה נוראית מהנביחות הבלתי פוסקות של הכלב. בכל מקרה כל זה יצר משבר ביני לבין בעלי. הוא אוהב את הכלב מאוד וגם אני אהבתי אותו לפני ההריון… אבל מתחילת ההריון אני כמעט כל יום בהתקף עצבים על הכלב אני בוכה כל יום כי לא טוב לי בבית עם הכלב. הכל התהפך לי עם ההריון ואתמול התקלה ההחלטה למסור את הכלב. ובעלי ממש עצוב וקשה לו, אבל הנפש שלי? לא מסוגלת יותר להכיל את סוג הכלב הזה בתוך הבית… אני יודעת שהמוסריות מתנגדת למעשה אבל נותרתי באמת בסוג של דיכאון ולא באלי להמשיך עוד חצי מההריון בעצבים ומדוכאת וגם לא רוצה להמשיך אחר כך עם שיערות בבית בריצפה וריח של כלב. פשוט שלמה עם ההחלטה שלי. וזהו רק שיתפתי אשמח לשמוע דעתכן במידה ויש 🙏