וואו צירים מה עושים?! תקשיבו אני חזרתי עכשיו מבילוי עם המשפחה של בעלי ועוד היום בבוקר היה לנו הובלה של איזה ארון והזזנו מלא דברים בבית.. קיצור אני כבר איזה שעתיים עם התכווצויות כואבווות ומתחזק לי.. אני ממש בלחץ! אוף אוף אאיך מרגיעים?! שתיתי מים ולא עוזר

מותשת לא נישאר לי טיפת כוח הארבעה של בעלי שיהיו בריאים אצלי כבר שבוע (אמא שלהם זרקה אותם😥) אני בחודש שביעי בהריון בסיכון ובלי קשר אליהם היה לי ממש קשה! עכשיו זה קשה כפול מיליון!! כל היום על הרגליים הלך לי השעות שאני יכולה לישון בהם.. היום כל היום ניקיתי(יאמר לזכותן של הבנות שעזרו לי) בישלתי וכשבדיוק רציתי להרים רגליים כי כבר לא יכולתי יותר ובנוסף כבר הייתי עם סחרחורת וכאב ראש ניזכרו לריב.. אאאאעעעע מתה שיגמר ההריון רוצה את הכוחות שלי חזרה!! אני לא יכולה להשאיר רביעיה שלא מסתדרים אחד עם השני ורבים כמשחק יחד.. פפפפפפ.. פרקתי!!😃

אפילציה בהריון היי. מותר לעשות אפילציה בפנים(שפם. סנתר) בהריון שבוע 25?

בוקר טוב רוצה לשתף אותכם ולקבל תמיכה ! אני שבוע 9 ברוך השם מאושרת על ההריון אבל יש דבר שנקרא לכל עליה יש ירידה ההריון שלי לא היה מתוכנן הכרתי בחור לפני שנה שהיה מאוהב בי עד השמיים ואני תמיד זלזלתי בו ולא לקחתי אותו רציני ואז התנתק הקשר חזר התנתק חזר שכבתי איתו פעם ראשונה בשנה שאנחנו מכירים ונקלטתי להריון והחלטתי שאני משאירה את ההריון מסיבות אישיות שלי .. אך אומרים הגלגל מסתובב ומסתובב בענק עלי הוא עושה לי תמוות לא רוצה להכיר בילד מנסה שאני יעשה הפלה מקלל אותי אני משגילתי שאני בהריון אני לא מצליחה לתפקד בימים הרגילים שלי בגללו (הבחור) לא מצליחה לעבוד לא ישנה טוב בלילה לא עובדת ..מפחדת לא להיכנס לדיכאון וזה הולך וקרב כל המשפחה שלי תומכת בי אבל הדיבורים מסביב ילד בלי אבא וכל הדברים האלה גומרים לי למחשבות לא טובות מאחלת לעצמי להיות ישקה ושבעזרת בשם ההריון ימשיך להיות תקין וטוב אמן מה הייתם עושות ?❤️😔

צריכה קצת לפרוק(קצת ארוך). אשמח לעידוד 💔 היום היה ריב קולני מאוד עם אמא שלי. אני בהריון מתקדם, ויש לי עוד ילדה בת 1.8. זה לא הריב הראשון, אבל זה ריב שהרגשתי שהוא חצה גבולות. לא יכלתי לשאת זאת יותר. הרגשתי שאני לא מסוגלת לשמוע יותר את העלבות שלה כלפיי, בעלי יצא החוצה עם הקטנה לטייל, ואני אירגנתי את התיק ויצאתי מהבית שלה. אני, שיושבת עם הילדה בבית מאז שנולדה. אני שוויתרתי על עצמי. כדי להיות איתה, ולתת לה את ההכי טוב. אני אמא חרא. אני אמא שלא נותנת מספיק חום ואהבה לילדה שלה. אני אמא שחוסכת חיבוקים ונשיקות ממנה. אנייייי??? בגללי הילדה לא ישנה טוב. בגללי הילדה לא אוכלת טוב. בגללי הילדה במצבי רוח משתנים. (טנטרומים שהתחילו כבר אי שם בגיל שנה אבל אני אשמה) אני אמא רעה, אגואיסטית וחסרת רגישות. אני שוויתרתי על כלכך הרבה, והנקתי אותה למרות כל הקשיים שנה וחצי!!!! וסבלתי בריאותית, אבל המשכתי להניק אותה. כדי שהיא תקבל את הטוב ביותר. ואני אמא רעה! אני מעולם לא הייתי מספיק טובה עבורה. היא מעולם לא החמיאה לי. מעולם לא שיבחה אותי. תמיד רק הקניטה אותי והורידה אותי עם המילים המגעילות שלה. מעולם לא הרגשתי ממנה חום ואהבה. כל שברונות הלב שעברתי בגיל הבגרות עברתי לבד. עם עצמי. כי ידעתי שגם ככה תמיכה ממנה אני לא אקבל. היא הייתה קרה אליי, מעולם לא חיבקה ונישקה. היא תמיד חשבה שמתנה ביום הולדת תכפר על כל השנה המזעזעת שעברה. גם היום, גם היום היא חושבת שכסף ומתנות ייקנו אותי. אבל דיי, כמה אני יכולה להיות המריונטה שלה. אז היום הצבתי לזה סוף. אמרתי לה שאני לא מעוניינת יותר בעזרה שלה. ולא צריכה את הכסף שלה(שהיא נותנת עבור הנכדה) אמרתי לה שעד שהיא לא תלמד לדבר אליי עם הכבוד שמגיע לי, אני לא מעוניינת בשום קשר איתה. ועכשיו, כבר כמה שעות אחרי, אני עדיין יושבת ובוכה. בוכה כי אני פגועה עד עמקי נשמתי, ממטח המילים שלה(שנאמרו לא בפעם הראשונה ולא בפעם המאה מאז שהפכתי לאמא) אבל לא יכלתי יותר. ונשברתי. נשברתי והחלטתי שאני יוצאת ולא חוזרת. כי אני לא מסוגלת לשאת זאת יותר.

היי בנות יש לי שאלה או סתם לפרוק בימים האחרונים התחילו לי מחשבות מניות מאוד מאוד טורדניות לגבי בני משפחתי ואין לי מושג למה זה ממש ממש עושה לי חלחלה בגוף ומעציב אותי אני ממש נגעלת מעצמי שזה המחשבות שלי ואין להן שום קשר למציאות זה מגעיל אותי בצורה לא נורמלית אבל זה לא מפסיק כל יום זה עובר לי בראש אני מרגישה משוגעת אני בחיים לא אשתף אף אחד בזה אפילו לא פסיכולוג כי זה מחשבות באמת מגעילות וזה אוכל אותי כל יום המחשבות האלה