3 שבועות של דימומים נמאס לי כל היום מדממת כולל קרישי דם שחורים כמו ספגטי מספר 8 (סליחה על הזוועה) ומיום ליום זה לא נחלש. גם שיליית פתח גם המטומה כל היום בשכיבה קמה רק לפיפי וזה לא נחלש. אוףףףף זה כבר חוסר אונים. הולכת לרופא ואין מה לעשות !!! ושלא נדבר כמה זה שורף למטה בגלל הפדים האלה . שבוע 16

חייבת לפרוק.. אני נמצאת בשבוע 39 להריון וההורים שלי מפרפרים סביבי לעומת חמי וחמתי. כמובן שזה קשר אחר ולא שופטת והכל טוב, לפני שבוע וחצי ההורים שלי בעלי אמרו לנו שהם סוגרים לשבוע הזה בית מלון ומשהם סגרו כל יום מציקים לנו וכל דקה שואלים אם ילדתי או שאני בחדר לידה ואני קצת מרגישה שהם אטומים שכשאהיה בשבוע 40 וסביר להניח שאלד כבר והם לא יהיו פה . מעבר לזה הם גם לא כאלה שקונים יותר מדי או מפרגנים ועם המצב של הקורונה זה מרגיש שגם הם יהיו בבית מלון כשאלד ולא יהיו איתנו וגם שלא אקבל שום מתנה לי ולתינוק כי ייתכן שיהיה סגר וזה יהיה התירוץ שלהם לא להביא כלום בנוסף לעוגמת נפש שגרמו לי בכך שמעדיפים להיות בבית מלון מאשר להיות נרגשים ובהיכון (נכדה ראשונה והיחסים בינינו טובים) איך הייתן מגיבות? הייתן לוקחות את זה לסדר היום?

מותר דקסמול בהריון? .

מי יכולה לעזור לי?

הייתן מביאות מוקוליט בלי התייעצות עם רופא

יש גם אמא חד הורית שיכולה להגיד לי איזה טפסים אני צריכה להגיש כדי לקבל סיוע בשכר דירה ממלגם? הם לא עונים לי אז אני רוצה להדפיס את כל מה שחשוב וללכת להביא להם את זה ישר לסניף