בשני, ההחלמה הייתה לי הרבה יותר קשוחה... אצל כל אחת זה שונה

מצטרפת לשאלה פיצי למה? תמיד חשבתי שהשני יהיה קל יותר כי אדע למה אני נכנסת

אני גם הייתי בטוחה ,כולי אחרי הניתוח מלאת אדרנלין , קמתי והתהלכתי יותר מהר מהראשון, כי ממש הרגשתי "מוכנה" (עזבו שהתעלפתי 😅) אבל מה... בראשון, כבר בברית הייתי בלי משככים, התהלכתי חופשי.. כבר מהיום הרביעי / חמישי הרגשתי הרבה יותר במיטבי, בשני.. קרוב לשלושה חודשים חייתי על משככים סביב השעון.. הברית הייתה סיוט עבורי.. כבר בסופה צווחתי שאני רוצה הביתה!! ראיתי פה נשים שכתבו שהשני עבר טוב יותר..כך, שכל מקרה לגופו.. מאחלת שהשלישי בעזרת השם שיגיע, יהיה כמו הראשוו

בעזרת השם! ואת יודעת למה? מה הייתה הסיבה להבדלים?