אני חייבת לפרוק כי אני כבר חנוקה עם דמעות בעיניים… אני כלכך מתוסכלת כועסת עצובה. כועסת על עצמי שאני לא עוזבת את האינטרנט המזויין(סליחה על הדיבור) הזה. פשוט התמכרתי ללחפש בעיות באינרנט, להיכנס לפורומים ולקרוא בעיות. אני מרגישה כלכך רע עם עצמי שאני לא מצליחה לשחרר את זה. אני אחרי קיסרי ולא נקלטת כמה חודשים, מרגישה מאוכזבת מעצמי, מהגוף שלי, עוד לאחר לידה שגיליתי שיש לי שחלות פוליציסטיות ולא ידעתי את זה כי אין לי שום תסמינים גם בהריון הראשון נקלטתי טבעי על הביוץ הראשון שבדקתי מתי הוא. לא מבינה למה הפעם זה לא הולך… אני צעירה רק בת 22 , בעלי גם בן 25 תכף 26, למה שתיהיה לנו בעיה אני שואלת את עצמי? נכנסת לפורומים כל דקה פנויה שיש לי וקוראת בעיות שאלוהים ישמור איזה בעיות יש לנשים והכי מתסכל שהן אחרי קיסרי , או פתאום קוראת על חצוצרות חסומות, הידבקויות, עוד מלא סיבוכים מהדבר הזה שנקרא קיסרי. אני מודה יום יום על האוצר שלי שיצא בריא ושלם כי התברר שהוא היה קשור בחבל הטבור וניצל בנס! אבל המחשבה הזאתי לא משחררת אותי, לא מניחה לי! אני בטיפולים פסיכולוגים(הייתי גם לפני ההריון) אבל עכשיו אין לי יכולת לשלם כל שבוע 350 שקל אז רק מתי שיוצא לי אני הולכת. אני מנסה להתגבר על החרדות והתסכול לבד. בכלל מבואסת להיכנס לכל הסיפור הזה של ללכת לברר על צילום רחם או היטרוסקופיה בשביל החצוצרות וחלילה אם יש הידבקויות. עוד מה שגם אני לא יודעת מה טוב יותר כי צילום רחם הבנתי שלא מראה הידבקויות רק מדגים חצוצרות ומעבר תקין ביניהן לרחם, והיטרוסקופיה בודקת הידבקויות אבל לא חצוצרות. כולי נשאבתי לסיפור הזה שכבר הראש שלי מתפוצץ כל היום מרק לחשוב על זה , לישון עם זה, לקום עם זה. חלום שלי בע״ה להקים משפחה עם מלא ילדים שלי ושל בעלי, צמודים אחד לשני כמה שאפשר. ואם אתן שואלות כמה פעמים ניסינו, אני מנסה כבר 4 פעמים ביום הביוץ(וודאית בביוץ לפי מעקב זקיקים). מה שכן אולי אצטרך נרות פרוגסטרון כי פתאום השלב הלוטאלי שלי קצר(מהביוץ למחזור עובר רק שבוע ולא 14 ימים). הרופא מהקופה לא מוכן להפנות לצילום רחם כי מבחינתו 4 חודשים זה לא מספיק, אבל מבחינתי כן!!! מבחינתי כן! אז למה לא לתת לי? מזה משנה לך? בהריון הראשון נקלטתי ישר אז מן הסתם שתידלק לי נורה אדומה אם לא נקלטתי הפעם ישר בביוץ ועוד אחרי קיסרי וכל הסיבוכים שאני קוראת שזה יכל לעשות. אז קבעתי תור לרופא פרטי כי אני לא מוכנה לחכות עוד. בקיצור סליחה שחפרתי הייתי באמת חייבת להוציא את כל התחושות שלי מהראש ומהגוף שלי שאולי זה יעזור לי לא לשמור את הכל לעצמי זה כבר הכביד עליי נפשית. תודה לכל מי שקראה, אם יש למישהי מה להגיב אשמח שזה יהיה רק מעודדות, מנחות, מישהי שהרגישה כמוני והכל היה בסדר.
אמהותאמהות
💬7 תגובות

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוגוסט 2022 בשעה 09:39
אין לי מה לומר חוץ מתהיי חזקה, לא פשוט מה שאת עוברת ומתארת. צריך כוחות ואני בטוחה שיש לך! תתפללי כי יש מי ששומע אותך ותפילות אף פעם לא חוזרות ריקם.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוגוסט 2022 בשעה 09:42
מבינה שקשה לך וכשמנסים ורוצים כל יום עובר לאט אבל 4 חודשים זה באמת מעט מאוד זמן... לי עם שחלות פוליציסטיות נתנו להתחיל בדיקות רק אחרי שנה+. את תמיד יכולה לפנות לפרטי ולעשות דרכו. חוצמזה שאת יודעת שהגוף שלך יודע להיכנס להריון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוגוסט 2022 בשעה 09:42
היי,אני לא אחרי קיסרי אבל כן לקח לי להיכנס להריון שנה וחצי(בתוכו חוויתי הריון כימי) בהתחלה גם נלחצתי כמוך,כי לקח לי להיקלט בהריון הראשון חצי שנה אז פתאום לא להיקלט כ"כ מהר?!לא הבנתי מה קורה איתי... אבל שיחררתי,באמת ששיחררתי. אמרתי מתי שזה יבוא זה יבוא. נתתי תשומת לב לקטן בידיעה שאני צריכה לנצל איתו כל רגע כי עוד מגיע עוד אח... ותאמיני לי באותו חודש שלא חשבתי על הריון בכלל,שזה לא עבר לי במחשבות-נקלטתי! ממליצה לך גם לשמור נידה אם את לא שומרת,זה כ"כ עוזר וגם שיש מקווה באמת לבקש זרע של בר קיימא. ניסית לטבול אחרי מישי בחודש תשיעי?זו גם סגולה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי9 באוגוסט 2022 בשעה 09:56
אני לא יכולה להבין מה את עוברת ומה את מרגישה בעקבות זה... זה נשמע באמת מאוד קשה וכואב. אני יכולה להגיד לך שההמלצה היא בכל מקרה לחכות לפחות שנה (והמחמירים יגידו אפילו שנה וחצי) אחרי קיסרי לפני כניסה להריון. לגוף לוקח זמן להחלים. גם לנפש. גם ללב... נסי למצוא דרך להשלים עם עצמך, עם הגוף שלך, עם הרחם שלך. הגוף שלנו ככ חכם! יכול להיות שהוא עוד לא בשל להריון נוסף. זה יגיע כשהזמן יהיה נכון. כמו שכתבו לפני- את יודעת שהגוף שלך יודע להיכנס להריון. סמכי עליו שהוא יעשה את זה שוב בבוא הרגע

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך