טוב אז כבר מלא זמן רציתי לכתוב את סיפור הלידה שלי אז מי שמעוניינת לקרוא מוזמנת אז הכל התחיל ביום חמישי 21.7 אני הייתי שבוע 39+6 בבוקר הבן זוג מציע בואי נלך לספר תעשי גוונים ותסתפרי טיפה שתרגישי כיף עם עצמך וכולי מתלהבת ואנחנו הולכים לספר בלי לנקות כלום בבית (זה היה טעות תדאגו שתמיד יהיה נקי)... אחריי כמה שעות חוזרים מהספר ואני יוצאת מהרכב והוא עושה לי כל השמלה שלך רטובה מאחורה ואני אפילו לא הרגשתי.. אז התחלנו לסדר את הכלב והארנב שלנו ונסענו להורים שלי לשים אותם שם ושיסיעו אותנו לאיכילוב.. מגיעים לאיכילוב אחריי 3 שעות מהירידת מים ומחכים עוד 3 שעות כי היה עומס מוגזם במיון יולדות ואפילו יילדו שם בנות היה מאוד מלחיץ.. טחריי3 שעות המתנה הכניסו אותי למוניטור שמתחיל בדופק מאודדד גבוה של הילד (190) פתאום יורד למשהו כמו 70. זה ה2 דקות הכי מלחיצות בחיי.. האחות השכיבה אותי על הצד הורידה לי את המסכה וצעקה לרופאה להגיע... ואחרי איזה 2 דק הדופק חזר להיות רגיל על 140 תוך כדי המוניטור הרופאה הביאה אולטרסאונד נייד אליי למוניטור ועשתה לראות שהכל תקין ואמרה שהיא ממליצה זירוז.. אז סיימתי מוניטור אחריי עוד שעה בגלל ההאטה והלכתי לרופאה שהמליצה שוב זירוז ואמרה שהפתיחה עדיין 1 (הייתי שבוע פתיחה 1) והמליצה פיטוצין ובלון אבל כל החדרי לידה היו עמוסים אז אמרה שיעלו אותי למחלקת טרום לידה וכשיהיה חדר פנוי יכניסו אותי.אז העלן אותי בלילה וכל שנייה עשו מוניטורים שיצאו תקינים ועם צירים שלא הורגשו בכלל. ב8 בבוקר נכנס רופא שטמר שאין חדרי לידה וממליץ על פרופס . כמובן שהסכמתי כי כבר רציתי ללדת . הפרופס הוכנס בשעה 11 בצהריים הרופא הבטיח לי עד24 שעות חדר לידה... באותו לילה התחילו לי כאבים אבל מתמשכים ואמרו לי שזה לא צירים כי ציר זה כאב שמפסיק וחוזר ואצלי רק כואב בלי הפסקה. אז ניסיתי ללכת לישון אבל הזאת שהייתי איתה בחדר הייתה כאובה והיו אצלה אחיות כל הזמן והיה רעש בחדר והתעוררתי כל הזמן . ב4 וחצי קמתי מכאב נוראייי בבטן שממש לא מפסיק. הלכתי עם הבן זוג שלי לאחיות והן הגיעו לחבר למוניטור שממש ראו בו צירים יפים פתאום אחריי 20 דק מוניטור אני מרגישה שאני נוזלת לגמריי (חשוב לציין שאמרו לי שבמיון שלא ירדו לי המים) צעקתי לבן זוג רוץ לאחיות יורד לי המים בוודאותתת האחיות הגיעו ואני כולי לא מודעת לסיטואציה עושה להן ירדו לי המים והן מסתכלות כליי וזה ממש לא מים ואני מכוסה בכמויות של דם. אז הוציאו לי את הפרופס והמשיכו מעקב של מוניטור וקראו לרופאה דחוף אליי והיא אמרה להעלות לחדר לידה. אז חיכיתי לחדר לידה פנוי עם הכאבים ופתיחה 2.5... ב7 נכנסתי לחדר לידה ישר חיברו לי אפידורל שעזר מהמם אבל שכחו לחבר לי את הכפתור שמוסיף עוד אפידורל וכשהצירים התגברו סבלתי את חיי עד לסוף הלידה כי כמות האפידורל לא הספיקה לי לכאב. תוך כדי גם חיברו לי פיטוצין... הייתי סהכ 13 שעות בחדר לידה שבהן הקאתי פעמיים והוסיפו לי 3 פעמים חיזוק לאפידורל... מסתבר שלא כזה הייתי בלידה ומרוב כאבים איבדתי הכרה והבן זוג סיםר לי טחריי זה את זה בהתחלה חשבתי שהלידה הייתה מהירה והכל היה טוב אבל הרופאים היו סביבי עד שהתחלתי את הלידה... אני זוכרת שהאחות אומרת לי פתיחה 4 כמעט 5 ואז הבן זוג עשה לי מסאג ברגליים כדי שארגע ולא אתחרפן מהאפידורל שהרדים לי רק את הרגליים ולא את הצירים ואז אני זוכרת שהלכתי לישון טיפה כי הייתי גמורה וקמתי שבודקים לי פתיחה ואומרים לי 9 ואז אחריי חצי שעה אמרה לי יאללה ללחוץ .. חשוב לציין שהרופאים רצו כבר לעשות קיסרי והיו בטוחים שלא אצליח ללדת והרופא נכנס תוך כדי שאני בלידנ והיה בשוק. אז התחלנו לחיצות ואחרי בערך חצי שעה אןלי טיפה יותר הנסיך שלי היה בחוץ בלי תפר אחד אפילו.. בתאריך 23.7.22 בשעה 20:36 במשקל 2.865 תודה לכל מי שקראה עד עכשיו 🤍