אצלי יש כלבה בוקסרית והיא מסתדרת מאוד יפה עם הילדה כמובן שבהתחלה הייתי משגיחה כי הבוקסרית שלי גדולה ולא מודעת לזה אבל עכשיו אין לי בעיה להשאיר את הילדה איתה גם לבד

הילדה אפילו מציקה לה יותר

לנו יש חתולה (עם פרווה ארוכה וצפופה ונושרת בטירוף...). לקח המון זמן עד שהיא בכלל העיזה להתקרב אל הבת שלי. בהתחלה ממש שמרה מרחק. היא די פסיכית (כמו רוב החתולים, לא?). לא זכור לי שניסתה לתקוף את התינוקת או לשבת עליה, למרות שגם עלינו היא לא יושבת... מישהו סיפר לי פעם על הבת שלו שסבלה נורא מגזים ואז לילה אחד פתאום הם קלטו שהתינוקת ישנה... הם רצו אליה בדאגה כי זה היה באמת יוצא דופן וקלטו שהחתול ישן צמוד אל הבטן שלה ומגרגר. כנראה שהגירגור שלו הרגיע אותה... מצד שני אני מכירה חברים טובים שמסרו חתול כי חששו על התינוק... אבל זה היה חיתול באמת יוצא דופן בטירוף שלו. השורה התחתונה- רק את מכירה את החתולים והכלב שלכם. אני חושבת שאין מה לחפש בעיות לפני שהופיעו. אם תתגלה בעיה אז תמצאו את הדרך להתמודד איתה. חתול לרוב לא יתקוף סתם על דעת עצמו בלי שהתגרו בו.

החיות שלנו מבינות שזה תינוק אני חושבת הם מריחים מהם ריח חלבי לא כמו של מבוגר