אני יכולה להגיד לך שאני הייתי כמעט באותו מצב כמו שלך, בעלי היה גם כזה פחות רגשי ,פחות מעניין אותו ,פחות נוכח ... אנחנו שלוש שנים נשואים ולפני החתונה היינו ארבע שנים ביחד ואני מכירה אותו כמו כף היד שלי והוא אותי, שמפריע לי משהו כזה אני באה ואומרת ומשתפת והוא יכול לא להגיב ויכול להעביר ולהגיד זה סתם עיניין, אבל ברגע שאני מרגישה משהו אי אפשר לבוא לבטל את ההרגשה שלי, זה לא הקטע של לשנות זה הקטע של לראות את האופי של הבן אדם ולהבין אותו, אני אוהבת צומי אני אוהבת שבעלי מראה לי אהבה ויחס והוא פחות אוהב את הדברים האלה, וברגע שבן אדם חשוב לך אתה תתחיל לשנות דברים, השגרה מעמיסה ויש ימים שאנחנו אפילו לא מתקשרים חוץ מהבית, את לא צריכה לוותר על מה שחשוב לך אבל את כן צריכה להבין את הבן אדם, ברגע שאת תשחררי זה יבוא מעצמו... אין בן אדם שלא צריך אהבה ... הוא צריך להבין שהנישואים לא בנויים רק בגידול ילדים וזה בנוי על תקשורת טובה ועל דרך שהבית שלכם מתנהל, אני יכולה להגיד לך שברגע שאמרתי מה אני מרגישה לבעלי בלי לריב ובלי כעסים מיותרים הוא הבין על מה אני מדברת, ולאט לאט שחררתי והוא יותר יוזם ויותר מפתח שיחות ויותר מראה אהבה ויותר רגשות...גם אנחנו גרים אצל חמי בעזרת ה׳ אחרי שאני ילד אני רוצה לעבור שיהיה לנו את השקט שלנו ואת הפינה שלנו, הוא צריך להבין עם כמה שזה קשה לו כי הוא לא מכיר משהו אחר הוא צריך לשים את הרצונות של אשתו והעדיפות קודם כל למשפחה שאתה אחראי ובנית אותה... אפשר אולי ללכת למישהו חיצוני שיגשר על כל הדברים האלה ויתן לו להבין שכרגע את יותר חשובה מכל דבר אחר...

אז ככה אהובה גרנו גם אצל חמותי ושהייתי בחודש 8 פשוט עברנו לדירה לידהם אבל הבעיה אצלי שכל דבר היא מתערבת וזה עושה לי מלא מריבות בבית איתו ושאמרתי לו שאני רוצה לעבור מיפה הוא אמר שהוא לא מוכן , למרות שלא מראה אהבה ויחס ואמרתי לו שזה מפריע לי אבל למרות הכל חוזר ישר לפלאפון בבית מאשר לשבת איתי ועם הילדה יכול ללכת לחדר ולשבת בטלפון שעות

פשוט אל תתיחסי אליו, הוא יבוא כבר לבד, תני לו לחפש אותך , את אל תעירי ואל תחפשי אותו, ואל תתני לו הרגשה שהוא חשוב לך... תיראי איך הוא יבוא אליך וירצה את הקרבה שלך לבד... לא בקטע של לריב איתו , פשוט בקטע של לשמור מרחק ומבטיחה לך הבן אדם יבין מה הקטע

סגור תודה יפה שלי