לבעלי יש קטע כזה כשיש בינינו איזה ויכוח/ ריב גדול הוא אומר שהוא הולך ומצפה שאתחנן בפניו שיישאר. הוא נוסע אם זה להורים שלו שזה מרחק של שעה נסיעה במטרה לישון שם או שהוא נוסע לעבודה (עובד משמרות ויכול להגיע בלילה במקום לנסוע בבוקר). מציינת שאנחנו גרים אצל אמא שלי למרות שזה לא קריטי לסיפור. בעבר באמת הייתי עוצרת אותו או מאיימת שאם הוא הולך זה נגמר בינינו . עכשיו פשוט נמאס לי.. לא צריכה לרדוף אחריי אף אחד אבל כן זקוקה לעצה מה עושים עם התופעה הזאת כי כמובן שאחר כך הוא חוזר ומדברים מולבנים את הכל ויש איזה שהוא ריחוק כתוצאה מהמעשה שהוא עשה. זה מכניס אותי לסטרס רציני ומחשבה על מה יקרה בהמשך.. זה באמת שואב ממני כוחות הראש שלי רץ ומבחינתי ברגע שהוא עושה את זה זה הסוף שלי ושלו ואני מתחילה להתקשר אליו ולבכות ולצרוח ואחר כך אני מתחרטת על זה ויוצאים ממני דברים רעיםםם. בבקשה עצותתת איך לעצור את זה ולא כאלה של - תעיפי אותו כי זה לא הפיתרון.