סיפור ההנקה העצוב שלי היי כולן. לא יודעת למה אני כותבת, אם לפרוק או פשוט אולי להכין בנות לפני לידה לקראת מה זה הנקה.. כי אותי לצערי לא הכינו מספיק לקראת הקשיים. כמובן שהמקרה שלי קשה במיוחד כך שזה אינדיבידואלי לכל אחת..סליחה מראש על החפירה. ילדתי לפני שבוע וקצת, לפני הלידה היה ברור לי במליון אחוז שאני רק בהנקה מלאה, הייתי מהמורעלות הנקה ושאני הולכת לעשות ה-כ-ל כדי שזה יקרה, הלכתי לסדנאות הנקה קניתי את כל מה שצריך ובאתי ברבאק. ידעתי שיהיה מאתגר אבל לא עניין אותי כלום.. ויש לי כוח רצון אדיר כשאני מחליטה משו. אבל לא צפיתי את מה שקרה. הגעתי ללידה נרגשת ובהפתעה מוחלטת לגמרי ילדתי תינוק ענק במשקל שלו (לא עלו על כך בהערכת משקל) והיתה לי לידה קשה במיוחד וטראומתית. איבדתי כמויות דם אדירות ומיד בתום הלידה הניחו עליי את הילד לדקה והטיסו אותי לחדר ניתוח לתפירה כירורגית לעצור את שטף הדם+ עירויים אינטנסיביים. התפרים שהיו לי נראו כמו שיעור ברקמה עם כל ההנדסה שעשו לי שם.. ביממה שלאחר הלידה הייתי ממש סיעודית. קילחו אותי הרימו אותי והייתי מחוברת לקטטר 5 ימים (נשארתי בבית חולים 6 ימים) והכאבים של התפרים והדימום.. וכל הזמן הזה אני נלחמת להניק ללא הצלחה. עברו אצלי לפחות 6 יועצות הנקה בבית חולים ולא הצליחו לעזור לי. הילד לא התחבר ואני כאובה ושבורה ומתקשה בכלל להילחם בזה, או לשבת לשאוב. באיזשהו שלב כתוצאה מהטראומה של הלידה התמלאתי בצקות איומות, גם בפטמות , הכל סתום וביי ביי חלב. המעט שיש. בשלב הזה הילד כבר רק עם תמ"ל...ואני בבכי מרורים בכל יום שעובר. שוחררתי הביתה וכשהגעתי סוף סוף התחלתי לייצר חלב איזה אושר.. אממה הילד עדיין לא מתחבר בכלל. אז רק מביאה שאוב בבקבוק חצי מהזמן וחצי השני תמ"ל. עדיין הגוף מפורק ומתקשה להתאושש מהטראומה. במהלך כל השבוע של הלידה אני מרגישה חולי אדיר ולא מבינה למה, עד שחטפתי חום גבוה והגעתי למיון באמצע הלילה ומסתבר שבגלל הקטטר בבית חולים התפתחה דלקת בדרכי השתן חריפה מאוד + חשד לדלקת ברחם. מאז אני עם טונות של אנטיביוטיקה ומשככי כאבים והחלב הולך ומתמעט, גם החצי שהייתי מביאה שאוב כבר מיוצר במינונים נמוכים יותר והתינוקי רחוקקק מלהצליח לינוק (גם עם פטמת סיליקון זה מלחמה) וחלום ההנקה מתרחק ממני כל רגע ורגע.. גם החלב מתמעט, גם הילד לא מצליח פיזית להתחבר, וגם הוא כבר רגיל לבקבוק ומתנגד לפטמה. כולם שואלים אם אני מניקה ולכי תסבירי להם על השבוע הכי קשה בחיים שלי כל היום בכי דמעות שלא הולך לי. כשהילד עליי מחפש ציצי עם הראש אני פורצת בבכי. מנסה כל פעם אבל לא הולך. ושוב חוזרים לתמ"ל. במקרה הכי הכי טוב הוא שותה חלב שאוב שגם מתמעט כבר כי אין הנקה בפועל וכדי לייצר חלב הפטמה חייבת מגע צמוד עם התינוק.. אני אוכלת שקדים וכל מה שאומרים. ונלחמת בכאבים ועדיין זה פשוט לא מצליח. קבעתי עם יועצת הנקה ליום ראשון אבל חייבת להודות שאני כבר סקפטית שאצליח. עברתי כל כך הרבה בשבוע הזה שנשברה רוחי.. הלוואי שאצליח אבל אני מיואשת 😥 מאחלת ליולדות הטריות הנקה קלה ושתצליחו הלוואי.. אין דבר מדהים וראוי יותר מלהזין את התינוק שלך כדרך הטבע.. לצערי אצלי זה כרגע מועד לכשלון.

מניקות מלא היי בנות, ביתי בת 5 חודשים וב"ה אני מניקה מלא. הבעיה שהיא לא ישנה לילה שלם וגם ערה קבוע בין השעות 12 ל 2 בלילה. זה ממש פוגע בי ובבעלי... המשפחה ממליצה לי לתת לה מנה נוספת בלילה של דייסת קורנפלור... מה אומרות? עצות כלשהן??

חיסון גיל חודשיים האם חייבים לתת את הרוטה?

היי רונלי אני קצת מבולבלת הילדה שלי בת שנתיים, היו לה בעבר פחדים והיתה ממש בוכה אם גילתה שאנחנו לא על ידה. כרגע כבר הגענו למצב שאני מסבירה לה שאמא בסלון וואם היא צעד יכה משהו אני אגיע - היא קיבלה את זה יפה והיתה נרדמת לבד. מידי פעם היתה קוראת לי ךשמיכה או משהו כזה... בימים האחרונים היא מסוגלת לשכב שעות, להתעסק ולשחק בלול (היום לדוגמא משבע במיטה ועד עכשיו עוד ערה!!!) קוראת לי ואני באה לעזור לה מנשקת אותה ויוצאת היא לא בוכה ולא כלום. פשוט שוכבת. מה לעשות עם זה? לנסות כן לשבת לידה עד שתירדם? ממה זה נובע? אם זה היה פחד היא היתה בוכה כמו פעם. היא פשוט לא רוצה לישון. הגעתי אליה קודם ואומרת לי ישר "לא לישון" בלי לבכות או משהו. מה נכון לעשות

כדורי ברזל וחומצה פולית איך הכדור הזה?

קצת מביך🫣 אני שבוע 23+4 אחרי כאבים (מה שבחיים לא קורה) בזמן יחסי מין עם בעל, הלכתי לרופא נשים שלי. הוא בדק אותי ואמר שהוא לא רואה משהו חריג, רק קצת הפרשות. הוא הביא לי נרות קלוטרי לשלושה ימים ומשחה טבעקוטן לשבוע. אף פעם לא השתמשתי בנרות, זה כמו טמפון? תרגיעו אותי😅