היי, יש לי מחשבה שנראית לי לא לגיטימית לחשוב אותה, אבל בא לי לשתף, לפרוק אותה החוצה, לראות עד כמה החשיבה שלי מעוותת/ רעה או נורמאלית... חמי וחמותי (המקסימים, חייבת לציין) נוסעים לחו"ל. הם ביקשו מבעלי שהוא ייקח אותם לשדה לפנות בוקר וגם יחזיר אותם יום שישי כשיחזרו..בנוסף ביקשו שאני אגבה אותם עם שבת, כלומר שאכין את כל הארוחות של שבת. בגלל שאני גרה ביחידת דיור אצלם זה לגיטימי, כי בדרך כלל אנחנו מתחלקים, כל אחד מכין ארוחה ואנחנו אוכלים ביחד...והרבה פעמים חמותי עושה את הרוב... יחד עם זאת, אני חודש אחרי לידה, ויש לי עוד ילד בן 3 בבית...זה מאוד קשה גם ככה (למרות 'בטח כל האמהות עושות את זה), אבל לאור העובדה שאני עדיין במשכב לידה, ושהם חוזרים מחופש ולא ממטלה כלשהי, ושבעלי גם ככה עובד קשה, מרגיש לי שקצת הגזימו עם הבקשה.... כאילו אתם הולכים לבלות ולהינות ועוד מבקשים להתארח בשבת אצלי דווקא וגם לא משלמים על מונית לשדה התעופה? אבל מצד שני אני מרגישה אשמה וחוצפנית כי הם תמיד תומכים והכל... האם המחשבה שלי לגיטימית? לא מתכוונת לשתף עם אף אחד ולעושת כלום עם זה, רק להבין עד כמה אני חוצפנית...או נורמאלית...