מודיעים לכולם חד משמעית שאת מעוניינת להיות לבד עד להודעה חדשה

את מודיעה למי שאת רוצה שיהיה איתך בחדר לידה וכל השאר מגיעים אחרי, בזמן שנוח לך חד וחלק , בלי אופציה אפילו לפתח . כשאני סובלת אני מתכנסת בתוך עצמי ואני נהיית ממש תוקפנית בגלל זה אך ורק בעלי נכנס איתי כי הוא יודע להתמודד איתי הודענו לאמא ולחמתי שאנחנו נעדכן , חמתי התחילה לעשות פוזות אבל זו לא בחירה שלה בשום שלב או דרך ! לידה שלך את תחליטי מי מה מו .

אני הודעתי שאני לא מעוניינת לראות אף אחד בלידה וגם לא אחרי ורק בעלי יהיה שם ושאני לא אסכים שמישהו ייכנס.. ההתחלה באמת לא באו עד שאמרו שאני כבר באיזה פתיחה 7 ובאו (הורים ואחים) .. ואז זה הכניס אותי ללחץ ועדין לא הסכמתי שמישהו ייכנס.. בכל מקרה פתאום החליטו קיסרי חירום והיציאה היא דרך המשפחות שחיכו בחוץ והייתי כלכךךךך בלחץ שלא רציתי לראות אותם רציתי להיות עם עצמי ועם בעלי בלבדדד.. ביקשתי מהסניטר שלא אכפת לי איך לא יעביר אותי דרך המשפחות כי אני לא אצליח להתמודד עם זה .. מה שאני באה להגיד זה תעשי רק מה שהלב שלך אומר אל תנסי להתחשב ברגשות של אחרים

בחדר לידה לרוב עד 2 מלווים. אין סיבה שמישהו חןץ מבן זוגך אי מישהו קרוב נוסף שאת תבחרי יהיה שם. לגבי התאוששות, רוב בתי החולים מקפידים שלא יכנסו מבקרים לפני שמעבירים אותך למחלקה. על אף שאצלי פעם אחת עשו פדיחה וכמה בני משפחה הצליחו להיכנס בשיבא והייתי בשוק. כמובן האחות סילקה אותם.. לגבי הביקור במלונית או מחלקה- לא מכירה טת משפחתך אבל סביר להניח שהקרובים אליכם ישמחו לבקר ולראות את הרך הנולד . תנסי להתאים להם את שעות הביקור לפי מה שמתאפשר אבל בעיקר מה שנוח לך! אם תרגישי לא טוב שבן זוגך יגיד להם! לא להתבייש, את הכי חשובה!! נ.ב אולי עדיף לך ביקור בביה״ח מאשר אח״כ בבית שאת מתרגלת לחיים האמיתיים בנוסף לכל מטלות הבית וצריכה לארח..