עזרה!! שאלה לא קשורה לפרום סופסוף מצאתי קונה לאוטו שלי (אני מאמצע ההריון מנסה למכור אותו בגלל שזה אוטו שלא מתאים לתינוק 2 דלתות בגאז קטן) הקיצור הקונה מביא כסף הולכים לדואר לעשות העברת בעלות. הפקידה בדואר טעתה והעבירה בעלות על מישהוא לא נכון!!! הקלידה ת.ז לא נכון!!! הקיצור הקונה אמר שהוא לא רוצה את האוטו האוטו של שם של מישהוא לא נכון טהפקידה המפגרת הזאת אומרת לי באדישות "בסדר טעות אנוש נתקן את זה בעוד כ4 ימי עסקים" יא חתיכת מפגרת אני שבוע 37 אני כל שניה צריכה ללדת ובגללה הקונה פוצץ את העסקה אני יכולה לתבוע אותה?!

ביוץ ומחזור המחזור שלי פעם 25 ימים ופעם 28 ימים, כמה ימים אחרי הביוץ אמור להגיע מחזור?

חופשה בלי התינוק היי חברות! בעלי תכנן לנו חופשה באילת יומיים (לילה אחד) בלי התינוק. הוא בן 7 חודשים עדיין יונק בלילה וקם לי די הרבה בלילה... חמותי אמרה שתשמור עליו בשמחה אבל בעלי השאיר בידי את ההחלטה: לנסוע בלעדיו או לקבוע חופשה איתו במקום אחר ומותאם לחופשה עם תינוק (בלי צלילות ודברים שאפשר רק באילת) אנחנו כן צריכים חופשה זוגית אבל אולי הוא עוד קטן מדי? מה הייתן עושות במקומי?

מחיאת כפיים זה תקין שפעוט לא מוחא כפיים בגיל 1.3 ? עושה בתכלס הכל

נמאס לי להיות כל כך מבולגנת אוףףף! אני אמא כבר, וקשה לי להשתלט על הבלאגן! כשצריך לנקות משהו לשטוף לצחצח דברים אני הכי תקתקנית בעולם, הר כלים בכיור זה כלום בשבילי. אבל סדר וארגון קשה לי כל כך, ארון או מגירות מבולגנות עושות לי לחץ בגוף, אני ממש בבלאק אאוט להתחיל ובגלל זה דוחה ודוחה ודוחה וכל החיים שלי בלאגן אחד גדול. מרגישה שממש פיזית המוח שלי בלאגן, לא יודעת לחשוב בצורה מסודרת. וממש סובלת מזה, האוטו שלי נראה כמו אחרי סופת הוריקן, התיק שלי, וגם הבית בחלק מהמקומות במיוחד חדרים כי שם יש מלא בגדים ופיצ׳פקעס! מרגישה שאף פעם לא לימדו אותי לסדר, גדלתי לאמא שהיא חולת נקיון ושתלטנית, אז עשתה הכל לבד תמיד וזה גרם לי רק להיות פסיבית ולא לעשות כלום ועכשיו מרגישה מוגבלות וחוסר מסוגלות. כל כך מקנאה בנשים שיש להן את זה בצורה טבעית באופי שלהן. ואני לא חושבת שאני טיפוס עצלן, יש לי עסק עצמאי, אני עושה ריצות כמה פעמים בשבוע, יש לי חיים מלאים, אבל בעניין ארגון החיים שלי ושל משפחתי אני כשלון! בא לי לבכות כבר!!!

אמא בחדר לידה היי בנות, מה הייתן עושות? לי ולאמא שלי יש קשר טוב מאד, תמיד היינו חברות, היא צעירה ברוחה וגם בגיל. לצערי היא ובעלי לא מסתדרים בכלל. היא לא מסוגלת להכיל אותו והוא לא אותה. בלידה הראשונה שלי הוא ממש לא רצה שהיא תהיה איתנו, כי לטענתו לידה זה משהו אינטימי של בני הזוג ואף אחד נוסף לא צריך להיות שם. לא הסכמתי בשום מצב ואמא שלי היתה איתי. הלידה ארכה שלושה ימים, במהלכם אמא שלי קיבלה את התחושה שהיא לא רצויה (כנראה גם ממני, למרות שלא שמתי לב, אולי בגלל שידעתי שלבעלי ככ לא נוח עם זה), ואחרי שילדתי בעלי העיר איזו הערה שהיא התפוצצה ממנה, והיתה שם סצינה שלמה וממש לא נעימה בחדר הלידה. מאז ועד היום יש ביניהם משקעים על הרקע הזה. בעזרת השם אני הולכת ללדת בקרוב, והפעם אני החלטתי שאני לא רוצה שאף אחד יהיה איתנו כדי להימנע מאותו מצב לא נעים הלשון המעטה שחוויתי בלידה הראשונה. ממש לא בא לי בזמן לידה להתעסק ולשים לב מי אמר מה ומי התנהג באיזו צורה. אמא שלי ממש מתקשה לקבל את ההחלטה שלי, מנגד בעלי ממש לא מוכן שהיא תהיה שוב אחרי הפעם הקודמת. מה הייתן עושות?