היי, נורא היססתי אם להתייעץ לגבי זה כאן אבל אני לא מרגישה מספיק ביטחון לשתף טת הסובבים אותי. אני ובעלי נשואים כבר 3 שנים עם בן אחד. לאחרונה בעבודה התקרבתי מאוד לאחד העובדים. הוא ג'נטלמן, מצחיק, כייפי ופשוט בחור טוב. גם בעלי בחור מדהים אבל לצורך העניין הבחור מהעבודה שאני מדברת איתו רק בקטע ידידותי כמובן, תמיד מציע לי קפה, שואל אם בא לי שיביא לי לאכול משהו. בעלי לא כזה. הוא לא מציע, דואג רק לעצמו. הוא חונך בצורה כזו, הערתי לו על זה בעבר אבל זה לא עזר. אני רוצה שיפנקו אותי (אני תמיד מפנקת אותו, דואגת לו ומכילה אותו) ומרגיש לי שהוא רןאה את העבודה במקום הראשון. דיברתי איתו על זה אבל זה לא עוזר ולפעמים פשוט נמאס לי. אני רוצה מישהו שיראה כלפיי אהבה, מישהו שידאג לי אפילו בדברים הכי קטנים כמו למשל להציע להכין קפה. מישהו שיהיה ג'נטלמן. לפעמים מרגיש לי כאילו הוא רואה אותי מובנת מאליו וזה מציק לי והוא יודע את זה ופשוט לא מייחס לזה חשיבות. אני רוצה שהקשר הזה יצליח אבל קשה לי להחיות את הקשר הזה לבד. יש לציין שדיברתי איתו על זה כמה וכמה פעמים אך זה לא עזר. הוא כל הזמן עובד ולפעמים מרגיש לי שהוא התחתן איתי רק כדי להגדיר את עצמו בתואר "נשוי" כי כל האחים שלו נשואים וכל החברים נשואים. כל הכבוד למי שקראה, השתדלתי לתמצת אבל יצאה לי חפירה. בבקשה בנות לא לשפוט אותי, שפכתי כאן את הלב. תודה למי שקראה.