אני לא יכולה להמשיך יותר. אני שוכבת במיטה ועצוב לי, יורדות לי דמעות אני מאוכזבת מאוד בעבר כל פעם שפגעו בי בעטתי ושברתי את הכלים הפעם אני כבולה יש לי 3 ילדים קטנים, האחרונה תינוקת קטנה לטפל בהם זה לא פשוט וברור לי שהרבה פעמים אני עצבנית, צועקת וחסרת סבלנות אבל הילדים האלה הם כל העולם שלי וכאחת שסבלה כל החיים מאמא מתעללת רגשית ופיסית לפעמים אני מנסה לתת להם כל מה שאני יכולה ומעבר לזה התעורר ויכוח היום בערב שהילדים טענו שאנחנו לא מרשים להם מספיק דברים זה די הזוי כי הם מקבלים מאיתנו המון יותר מכל ילד אחר שאני מכירה אבל בגלל שלא הרשנו להם טלויזיה בערב הם התחילו לבוא אלינו בטענות אני נפגעתי והתחלתי להגיד "איך אתם מסוגלים לדבר אלינו ככה" בעלי התנהג בצורה רציונלית יותר ופחות רגשית וניסה להסביר להם בשקט שלא כל מה שרוצים מקבלים כעבור שעה ניסיתי לדבר איתו על זה ניסיתי להגיע איתו למשהו פרקטי , איך להתנהג איתם? ואז הרגשתי שהוא נועץ לי סכינים בלב פעם אחר פעם "אנחנו משפחה במשבר ואת האחראית הבלעדית לכך" "מי שמכניס אווירה של עצבים ומתח הביתה זו את " " הזמן שלך איתם הוא זמן רע " (משמע את עצבנית וכועסת רוב הזמן) ועוד פניני לשון כאלה ואחרים וכל זה כשהוא שוכב בספה בתנוחה של "אני הבוס" ואני עומדת מולו עם דמעות , ידיים משולבות ולב שבור אמרתי לו " אני לא מוכנה להמשיך את השיחה, אתה מתנהג כמו נרקיסיסט, חיים ומוות ביד הלשון ואתה פוגע בי עכשיו" "אני בוחרת לא לקחת את הדברים שאתה אומר למרות שהם פוגעים מאוד , וגרמת לזה שזה יחרט אצלי לעד ואני מבחינתי לא מוכנה לעמוד פה ולשמוע את זה" קמתי ויצאתי מהחדר אינספור דברים עוברים לי בראש עכשיו ואני לא יודעת איך לסדר את המחשבות שלי אני בהלם פגועה מאוכזבת נגעלת כועסת מאוד 😠