היי בנות הריון ראשון , אנחנו לא נשואים (אף אחד לא יודע על ההריון מלבדי ומלבד הבן זוג שלי) חייבים להתחיל לארגן חתונה מאיזה חודש יוצאת בטן ?

אני בדר״כ בן אדם שלא נלחץ מדברים כל כך.. אבל ככל שמתקדם ההריון רמת החרדה הולכת ועולה, אני באמת לחוצה מדברים שבחיים לא הייתי נלחצת מהם קודם.. עשיתי בדיקת שקיפות עורפית וחלבון עוברי (שני , יצא 1:7900) רק שאת הראשון לא עשיתי כי פשוט לא הבנתי שזה מוגבל בזמן ( הריון ראשון). בבדיקה האחרונה אצל הרופא הוא אמר לי שבגלל שלא עשיתי את הסקר הראשון אני צריכה לעשות מי שפיר כי כרגע אין לו מספיק אינדיקציה אם העובר תקין מבחינה גנטית.. זה הכניס אותי גם ככה ללחץ אטומי אפילו סיוטים בלילה נהיו לי מזה, אחרי שהתייעצתי עם כמה נשים שקרובות אליי החלטתי לעשות ככה או ככה את הבדיקה כי הבנתי שאם אני לא אעשה אני אהיה בחרדה כל ההריון שלי, כשהתקשרתי לבית חולים לקבוע תור הם שאלו אם היה דימום בשבועיים האחרונים, ואני כמובן עם המזל הנאחס שלי מדממת בגלל המטומה כבר שבוע וחצי.. הם לא מוכנים לקחת אחריות כמובן.. זה ריסק אותי לגמריי, אני לא יודעת אם ניפט יספיק פה כי זאת עוד בדיקת סקר וממש השלמתי עם זה שאני כבר עושה את זה.. הזמן נגמר לי ( אני בשבוע 21 וצריך שבועיים בלי דימום) אני לא יודעת איך אני אשרוד עד סוף ההריון בלי לדעת…

מותר לטוס לתאילנד שבוע 14/15?

באלי לפרוק ולשמוע את דעתכן אני נשואה לבעלי עם ילדה בת שלושה חודשים ואמא של בעלי היא אישה מאוד מאוד שתלטנית ודומיננטית ואחת כזאת שחייבת לדעת הכל בכל רגע נתון… אני מאז שאני בהריון הייתי מאושפזת בגלל עובר קטן וזאת נכדה ראשונה למשפחה של בעלי וכל ההריון היא ממש ניסתה להיות מעורבת בהכל ולדעת הכל ולבוא אלי כל יום לבית חולים בלי לשאול אם זה בסדר ואפילו באה ללידה בלי לשאול אותי שזה השיא והייתה בתוך החדר שזה עיצבן אותי אבל באמצע לידה מרוב שהייתי מותשת ורק רוצה שהילה תצא ממני לא אמרתי לה שתצא מהחדר למרות שזה הפריע לי ברמות אמא שלי הייתה איתי ובעלי היה בחוץ וזה הספיק לי והשיא זה שהיא חושבת שאני ילדתי לה בת יש לה שלושה בנים היא התפטרה מהעבודה שלה וישבה בבית שלושה חודשים כי היא חשבה שהיא הולכת להיות בחופשת לידה…. אחרי שהיא ראתה שאני אפילו לא קוראת לה כי רק רציתי להיות לבד ואת השקט שלי עם הילדה היא פשוט התחילה לריב איתי ולהתנהג אלי מגעיל והתקשרה אלי ואמרה לי זה נשמע לך תקין שאני שלושה חודשים יושבת בבית ולא לקחתי את הילדה לרופאים ולטיפת חלב ולהסתובב איתה בקניון אני הייתי בהלם ממה ששמעתי ואמרתי לה שזה ממש לא מקומה לעשות את הדברים האלה שהיא סך הכל סבתא ואם אני אבחר לשתף אני אשתף ואז זה המשיך לזה שבקשתי לא לנשק את הילדה בפנים והיא הייתה עושה דווקא ומנשקת אותה בפנים ועוד ניסתה בפהההה בשיא האומץ ורבה איתי על זה שבא לה להרים את הילדה מתי שבא לה בלי לשאול אותי והסברתי לה שאני אמא של הילדה הזאת ואני אחליט מי ירים אותה ומתי עד שהתחלתי כבר לערב את בעלי כי נמאס לי מההתנהגות הזאת שלה אני נותת לה לראות את הילדה לפחות 3 פעמים בשבוע וכל שבת שניה אצלם והיא אומרת לי שאני אפילו את המינימום של המינימום לא מביאה לה והיא צריכה לראות את הילדה כל יום והיא באה אלי הביתה בלי לשאול ומתקשרת וידיאו מתי שבאלה וכל היום בקבוצה של המשפחה היא דורשת תמונות של הילדה ולדעת מה איתה וזה כבר עולה לי על העצבים אני מרגישה שאין לי פרטיות בחיים שהיא מנסה להשתלט עלי ועל בעלי ובמיוחד על הילדה עשינו לה שיחה ובעלי אמר לה שהיא חייבת לשחרר והיא כן שיחררה קצת אבל היא עדיין ממשיכה לעשות מה שהיא רוצה בלי לשאול אותי והשיא של השיא הילדה הייתה בת שלושה שבועות והיה אזעקה ואנחנו שומרים שבת והם גרים בקומה חמישית והיא בדיוק הרימה את הילדה ואז הייתה אזעקה של איראן ובאתי לקחת את הילדה והיא פשוט הסתובבה והחזיקה את הילדה חזק ולא נתנה לי אז פשוט חטפתי לה את הילדה מהיד ואמרתי אף אחד לא מתקרב אליה עכשיו פשוט נמאס לי שהיא חושבת שהילדה הזאת היא הבת שלה באלי לחיות חיים שקטים עם בעלי ועם הילדה בלי שהמתיקה הזאת תפריע לנו ויש לציין שאני ובעלי רבנו בגללה המוןןןן כי מה שספרתי פה זה באמת על קצה המזלג