אני יושבת עכשיו עם עצמי ומוצפת במחשבות לא טובות עד דמעות בעיניים ויש לי רגשי אשמה אני כל כך כועסת על עצמי על התנהגות שלי על כך שאין לי סבלנות שבמקום לשחק עם הבנות שלי אני כל היום מנקה ומנקה ומתעצבנת מכל דבר יש לי שתי בנות הגדולה עוד מעט תהיה בת שנתיים והקטנה בת ארבעה חודשים אני עכשיו קולטת איזה אמא חרא אני הגדולה מרביצה לקטנה מתוך קנאה ואני במקום לדבר ברוגע צורחת על הגדולה ואפילו הכאבתי לה ביד כשרציתי להרחיק אותה מהקטנה וכל היום הקטנה בוכה ואני רק מתעצבנת ומתעצבנת ואני לבעלי כל היום רבים ואני כל היום עצבנית רק מתה לסיים לנקות איך שמתעוררת עד שלוש ארבע אני מנקה וככה עובר היום במקום לצאת עם הבנות ולבלות רק שקועה בשטויות במקום לנסות להשתפר ולהיות יותר עם סבלנות אני רק מוצאת את עצמי עצבנית על כל העולם ופשוט כואב לי שאני אמא חרא כל יום אני אומרת היום נעשה יום כיף ביחד ואני אהיה האמא המושלמת לבנות שלי אבל זה לא קורה בסוף כל היום הגדולה מול הטלויזיה והקטנה אוכלת יושנת ואני שקועה בשטויות אני שונאת את עצמי שונאת את ההתנהגות שלי בא לי לתת מליון אחוז מעצמי לשמח את הבנות ולא יודעת מה לעשות איך לעשות סדר יום נורמלי איך להפסיק להיות עצבנית נמאס לי וכואב לי