משתמשת פורטי12 ביוני 2022 בשעה 15:22
עוד כמה ימים עוברת קיסרי אלקטיבי.
כל ההריון היה לי קשה. התחיל מזה שאבא שלי נפטר והמשיך בכאבי תופת, סבלתי מהגב עם הקרנות לרגליים, הייתי בשמירה הריון שישה חודשים ולאחרונה צירים מוקדמים, אשפוז פעמיים בבית חולים.
כל כך מחכה לרגע, לראות את הבן שלי.
גם בן הזוג מתרגש.
אבל אמא שלו, שתהיה בריאה, אישה טובה, אבל נדחפת לכול מקום🤦🏻♀️
כל הזמן חופרת, כל יום אותן שאלות, חאלס, אם יש משהו חדש נגיד לך.
ולא כל דבר היא צריכה לדעת!!
אמא שלי מכירה אותי, יודעת לשאול ולחכות שאענה, בזמן שלי, גם ככה כאובה, קשה לי.
גם אמרה לה את זה. שברגע שיש מה לעדכן אני מעדכנת, אין צורך לשאול כל כך הרבה.
זה הגיוני לשאול כל יום בבוקר מה נשמע? איך את? ושוב בערב מה אתם עושים? ובנוסף להתקשר בערב!!!
יודעת שהם משפחה קרובה... אבל זה כבר מחרפן.
ואם לא היינו שם שבת, ישר אומרת הייתם חסרים, מתגעגעת. (וזה לא שהוא בן יחיד... כל שאר האחים גרים לידה!!!)
עכשיו אמא שלו מתעקשת להגיע לבית החולים, ביום הניתוח מהבוקר, בטענה שהיא רוצה להיות עם הבן שלה.
גם הוא וגם אני הסברנו לה שהוא נכנס איתי פנימה, היא תשב לבד.
לא רוצה אותה איתי, רוצה את הרגע שלנו, להתאושש, לחוות ביחד.
אחר כך שתגיע, יש שעות ביקור, בשמחה.
אחרי שאתאושש מהכול.
למה ההתעקשות הזו!!!
אמא שלי אמרה לי שתבוא ברגע שאצא מההתאוששות או לחלופין ברגע שאקרא לה.
ואמא שלו לא מבינה את זה😒 זה לא שיש לה כוונה רעה, אבל בחייאת, תני לנו את הרגע שלנו.
גם ככה הייתה לי שנה קשה, אני בשנת אבל, בשמירת הריון, הכול מעורבב לי.
מנסה לא לתת לזה משקל ולהגיע מבואסת והחוויה שלי תיהרס😔
הריון ולידה
💬4 תגובות
