חייבת לפרוק ואני יודעת שלפחות פה יבינו אותי ולא ישפטו.... אני בהריון שבוע 14 ובזמן האחרון לי ובעלי סוף חודש ישר אנחנו בקצת מינוס, מחכים למשכורות כמו כלבים על לשון בחוץ ,מגיע העשירי המיוחל פוף כל הכסף נעלם כלא היה נשארים אולי עם אלף ... ושוב ככה כל חודש אותו מעגל. ודיי נמאס לי באמת גם אני וגם הוא עובדים כל השבוע לא בטלנים, וגם לא מבזבזים, באמת איפה שצריך. אבל אין כל פעם אותו סיפור שנגמר ואין בקושי והחודש הזה בעלי לא עבד כי פיטרו אותו מהעבודה, וישבנו שנקבל פיצויים ובסוף לא קיבלנו כלום רק תשע מאות שקל שנבלע ישר למינוס שהצטבר בגלל שלא נכנסה המשכורת שלו.. ואין אני לא מפסיקה לבכות, מה אני יכולה לעשות, לא חסר לי כלום באמת פשוט להגיע למינוס בגיל כזה צעיר (21) זה נורא מבאס אותי וכן יכול להיות שחודש הבא זה יסתדר ואולי נהייה בפלוס של אלף שקל אבל אין, קשה לי אני רוצה לקנות קרם לסימני מתיחה חיכיתי אמרתי אחרי העשירי בסוף לא קיבל משכורת ואני מתבאסת אני צריכה חזיות חדשות אין לא יכולה. ושוב לא חסר לי אבל הקטע שיש דברים שצריך ולא יכולה לאפשר לעצמי וזה ממש ממש מבאס במיוחד לאור העובדה שאני עובדת עם כל הקושי של תחילת ההריון... ובסוף לא רואה שקל ... יש מזדהות באמת או שאני היחידה? ואין לי הורים עם כסף שיכולים לעזור לי.. ואמא שלו גרושה גם חיה משקל לשקל בקיצור ממש זה רק אנחנו ובורא עולם,ובאמת שאני לא מפסיקה להתפלל אבל דיי כמה אפשר לא להישבר כותבת את זה ובוכה כי באמת יוקר המחיה קשה ככ, המחשבה שאין לי ולא אוכל להעניק לילד שלי כל מה שהוא ירצה הורגת אותי...