בעלי עכשיו הרביץ לעצמו מרוב תסכול אנינו עם תינוקת ראשונה כמעט בת חודש. אתמול בלילה רבנו כי שנינו היינו עייפים והוא אמר אל תעירי אותי לפני 4 בלילה. אמרתי לו אעיר אותך כשאצטרל אני לא יודעת מה יהיה (גם אני על כמעט כלום שעות שינה וכל היום התינוקת בידיים שלי) הוא לא מסוגל להיות שנייה עם התינוקת כשהיא לא ישנה. אם היא ערה ובוכה או לג נינוחה הוא פשוט לא מסוגל לתפקד. הוא הלך לישון ב22:30 (אחרי עייפות מצטברת רצינית) וב5:00 הוא קם לתינוקת פעם ראשונה באותו לילה ואחרי ההאכלה היא לא רצתה לחזור ישר לישון. קורה.!! זה בת אדם! אני ישנתי פתאום אני שומעת ב6:00 צרחה ״דיי כבר דיייי״ קמתי בבהלה מהצרחה רואה אותו מנסה להרדים אותה בכח בעריסה למרות שהיא מתפתלת (גזים) ואין מצב שתוכל לישון כרגע. אמרתי לו תביא תילדה אתה לא במצב .. לך לישון הוא ״לא תחזרי לישון״ והתעקש שוב ושוב שהוא יכול להתמודד רק נכנסתי לחדר שומעת שהוא פשוט מרביץ לעצמו בראש דופק לעצמו כאפות חזקות אמרתי לו תביא דחוף תילדה לא יכולה לישון כשאתה ככה והילדה איתך זה מסוכן. אם אתה בכזה ברייקדאון מנטלי אז תלך לישון. בסוף הוא הלך לישון ואני עכשיו עם ילדה בהתקף גזים אחרי שלא ישנתי טוב כל הלילה. אני מבואסת על המצב ממש אני מרגישה שבעלי לא מצליח להתמודד עם הילדה יותר משעה אם היא לא ישנה הוא קורס כאילו די.. זה לא בובה. היא לפעמים ערה וצריך לדעת להתמודד עם זה ולתת לבת זוג שלך אפשרות לנוח גם מבואסת על הכל