שבוע 32 לא מוקדם לצילומי הריון? הבעיה שאחכ אני רואה שקצת גשום ומעונן.. מצד שני אין לי בטן כזאת גדולה כרגע שבוע 30..

אמהות טריות באיזה גיל התחלתן להסתובב ען הבייבי בחוץ ובקניונים וכאלה ומתי בערך מתחילים גזים? בן שבטע ולפעמים אי נינוח בוכה ולא מרעב למרות שכל ארוחה עטשה קקי

סיפור הלידה החופר שלי טוב אז ככה ביום רביעי 27.2 הייתי בשבוע 41+5 הגעתי לביקורת וחיברו אותי למוניטור, המוניטור הראה קו בסיס לא אחיד, פעם דופק מהיר ופעם חלש וזה ממש הלחיץ את הרופאים והם התחילו לדבר איתנו על חדר לידה עם זירוז מפה לשם הרופא ביקש שמצא לאכול להתאוורר ולחזור להחלטה, יצאנו לאכול וחזרנו מתחברת למוניטור והכל תקין! הרופא משכנע להשאר לזירוז במחלקה רק שיש לזה תור של 6 בנות לפני... הבנתי מהדברים שזה לא כל כך דחוף כי מקודם דיברו על חדר לידה ועכשיו מדברים כבר על תור של 6 בנות החלטנו לחזור הביתה לנוח ולצבור כוחות והבטחנו לחזור יום אחרי... יום חמישי 28.3 מגיעים שוב בבוקר ומחליטים על זירוז כי שוב יש קו בסיס לא ממש יציב ... בודקים פתיחה והרופאה אומר: פתיחה שתיים וצוואר ארוך וסגור מחליטים על פרופס בשביל לקצר את צוואר הרחם וליצור פתיחה גדולה יותר והרופאה על שה סטריפיניג חזק (זה כאב למוות, ואז הבנתי שאם זה לא כואב אז זה לא ממש עובד... כי כבר עשו לי סטריפיניג בכל ביקורת) בשביל שמשהו יתחיל לזוז והוא שם לי פרופס והתחילו ישר צירים חלשים כמו כאבי מחזור ופעם בעשר דקות, עליתי למחלקה בעלי הלך לקנות אוכל ואני נכנסתי להתקלח והצירים מתגברים לאט לאט אחרי שעתיים מהפרופס מחברים למוניטור ואני לא הייתי מסוגלת לשכב והרופאה אמרה שהיא לא מסכימה בעמידה, איך שהיא יצאה מהחדר קמתי וסדרתי לעצמי את המוניטור והתחלתי להתמודד עם הצירים שבינתיים רק מתגברים (היה איתי עוד מישהי בחדר עם זירוז ועליה זה לא השפיע ואני כולי כאבתי והיא ובעלה ממש צחקו עליי שאני לא יודעת להתמודד עם הצירים והיא הייתה בלידה ראשונה שלה וכנראה לא ידעה ממש מזה צירים וכשראיתי אותה כל כך צוחקת אמרתי לה צוחק מי שצוחק אחרון ... לא מקנאה בלידה שהייתה לה שהסתיימה עם ווקאום והיא גם הגיע להתנצל בסוף...) שוב התקלחתי ושוב צירים שמתגברים ואני מתחברת לטנס ומתחילה לנשום שוב מצליחה בחזרה להתמודד עם הכאב הנורא בשלב הזה בעלי מתחיל להרגיש לא טוב ומזעיק חברה טובה כמו אחות שתבוא לתפקד במקומו ‌היא הגיע והביאה מליון אנרגיות חיוביות אבל עדיין הוא עשה מסאג'חזק יותר אז לא ויתרתי לו... אחרי שבע שעות עם פרופס הצירים מגיעים ל 7 צירים ב 10 דק' שזה כבר מידי הרבה מוציאים לי את הפרופס ובודקים פתיחה הפתיחה שלוש והצוואר עדיין לא מחוק לגמרי ומבחינתם אני עדיין לא בלידה הגוף עכשיו אמור לייצר צירים לבד כדי לקדם לידה בנתיים יש חדר לידה פנוי ומורדים אותי לשם נכנסת להתקלח עושה חוקן ומתחילה להיפרד מבעלי (שומרים נידה) התחבקנו מלא בכיתי מלא ותוך כדי יש לי צירים ואני בוכה יותר ומביאים לי לדבר עם הילדה (היא הייתה אצל ההורים שלי) בטלפון ואני רק בוכה יותר ובעלי כבר לא יודע איך להרגיע וחברה שלי מתחילה לחבק אותי ואומרת לי שזה במקומו ואני רק בוכה יותר שאין שום דבר שמחליף אותו

מכניס דברים לפה ובוכה בן שלושה חודשיים יש מצב לשיניים???

ביוגאיה שכחתי לתת בשעה הקבועה.. כמה נורא? לדלג על היום? או לתת עכשיו?

שבוע 20, גמורה של החיים כאילו חזרתי לשבוע 7.. הגיוני? עייפה ברמות....!!!