תנסו ללכת לטיפול זוגי ל-10 מפגשים לראות אם זה משפר משהו אצלכם. אל תמהרי להסיק מסקנות ולקבל החלטות פזיזות, להפרד זה החלטה קלה, אבל תנסו קודם לשקם את הזוגיות. בדרך כלל, כל לידה מביאה איתה משבר זוגי. והרבה זוגות שוקלים להתגרש בשנה הראשונה שאחרי לידה (גם אם זו לידה שניה או שלישית). אבל תנו לעצמכם את הזמן להבין איך אפשר לנהל זוגיות בריאה וטובה לשניכם, ובו זמנית להיות הורים. וזה מתחיל באמפתיה, אולי הוא לא רוצה להיות בבית כי קשה לו להיות אבא והוא לא יודע איך להתמודד עם זה? אולי הוא ציפה מעצמו להיות משהו מסוים והפער עם המציאות הרחיק אותו? וגם את עוברת המון דברים פיזיים ונפשיים, והחוסר שינה בטוח לא עוזר. קחו לעצמכם את החמלה וההבנה אחד של השני, שבו לדבר בלי כעס, באמת ממקום של רצון לשפר את הזוגיות. התחתנתם מתוך אהבה ורצון להיות משפחה. ואם אתם לא מצליחים לבד, אז ללכת לטיפול זוגי ולעבוד על הזוגיות הזו.

תגרמי לו להבין שהוא הולך להפסיד אותך, תתחילי לצאת תרשמי לחדר כושר לא חסר דברים שאפשר לעשות בשביל לעורר אותם במידה ואת לא עושה תשקיעי בעצמך במקום באוכל בשבילו ונקיון הבית ...( לא אמרתי לזלזל בבית פשוט פחות ממה שאת עושה)

כאילו אני כתבתי את זה .. רק שאני 4 חודשים אחרי

מורן התגובה שלך גרמה לי לבכות... ברור שהתחתנו מאהבה טהורה אנחנו 11 שנה ביחד נשואים 3 שנים אחריי שנתיים שכלכך נהננו אחד מהשני נכנסתי להריון... מרגישה כלכך שקופה מרוב שאני מתחוננת ומתוסכלת זה כבר עובר לידו לא מבינה איך אפשר לא לראות את הקושי שלי 24/7 עם הילדה איך אתה לא מציע עזרה איך אתה נרדם בלילה כשאני מהלידה לא ישנה יותר משעתיים רצופות איך לא אכפת לך ממני הוא אומר שאוהב שאכפת לו שמעריך כשאני מדברת איתו אבל בפועל כלום. את צודקת יכול להיות שעובר עליו גם משהו אבל איפה אנחנו? איפה אני?שקשה לי שאני מבקשת במפורש עזרה הוא מתחמק כאילו עושה לי פסיכולוגיה הפוכה אני מתחילה לחשוב על הילדות שלי על ההתבגרות על איך היחס של אמא שלי והדרך שלה משפיעה עליי .. איך אני הופכת למה שהכי פחדתי ממנו כמו אמא שלי-כולם לפני עצמה נטלי-זה לא משהו שמרתיע אותו...הוא מאוד בסנטר שלו...אני המדברת המביעה היוזמת שיחות... ואת צודקת ברגע שאני לא שמה עליו ויוצאת עם אחותי פתאום מתלבשת הוא קופץ לאן את הולכת?? אבל אין לי כוחות אני מתחילה לחשוב שכדאי לי לטפל בעצמי קודם במשקעים של העבר אולי לא יודעת מרגישה שאני צריכה לפתור עם עצמי דברים מהעבר היתה לי ילדות מדהימה עם מלא חום ואהבה אבל תמיד תמיד היתי מרצה לא היתי יוצאת עד מאוחר לא מבריזה ילדה טובה ירושליים כדי שיהיה לכולם טוב וראש שקט(ככה חשבתי) בדיעבד היתי שמה פס על כולם נהנת ודופקת את הראש כמו כולם אנשים שמכירים אותי לא יאמינו שאלה מילים שאני רושמת... אין כבר כוח להיות החזקה המגנגלת המצליחה החכמה...זאת שתופסת את הכל וכולם... אין לי כוח ואולי זאת הנק הוא רואה שהכל טוב בלי העזרה שלו אני מתלוננת אבל מצליחה כמו כלב נובח לא נושך!! ככה בדיוק מרגישה חפרתי... פשוט כלכך מוצפת