הי יקרה.. תחושות ממש מובנות בעיקר אחרי שחווית כל-כך הרבה קושי בהריון ובלידה דיכאון אחרי לידה הוא בר טיפול וממש חשוב לא להזניח. לא תמיד יש לנו את המשאבים והיכולות ״לצאת מזה״ לבד. תתיעצי עם רופא המשפחה שלך לגבי טיפול זה ישפיע לטובה על החיים שלך בבית עם בעלך ובכללי❤️ חיבוק

מסכימה עם פוקהונטס ואני לא מכירה אותך אישית ואת מעגלי התמיכה שלך, אז אכתוב דברים כלליים. 1. לשתף כמה שאפשר וכמה שיותר באותנטיות, את הבן זוג, החברות, המשפחה. ממקום שבאמת מבטא את הצרכים שלך ולא ממקום שכועס על אחרים שלא ממלאים אותם. 2. לחבק את עצמך ולזכור שזה ממש הגיוני ולגיטימי. ולראות איך את מייצרת סביבה מחבקת. למשל, אינסטגרם לפעמים מעורר תחושות אשמה אז לצאת משם או אנשים מסוימים שמעירים הערות. לשים לב איך את מייצרת לעצמך חשיפה רק למה שתומך בתהליך שלך בקצב שלך. 3. להגיד תודה יומית, על מה שיש. יכול להיות דברים גדולים ויכול להיות דברים קטנים. זה נשמע פשוט, אבל זה עושה הבדל גדול. 4. להגיד גאווה יומית, במה את גאה בעצמך? על מה מגיע לך כל הכבוד היום? זה יכול להיות צחצחתי שיניים, דאגתי לתינוקת שלי לאוכל וכו׳.. 5. לנסות לעשות פעם ביום או בכמה ימים, לפי מה שמתאפשר, משהו אחד שאת אוהבת ותמיד אהבת - הליכה של 15 דק׳ בלי התינוקת, צפיה בסדרה, קפה עם חברה, אמבטיה עם שמנים וכו׳.. באמת מחבקת אותך והכל הכי לגיטימי, עשית ואת עושה את המשימה הכי קשה שיש ביקום! את אלופה♥️

ככה גם לי היה ככה בהריון הראשון. צריך לקום ולקבל הרבה תמיכה מהסובבים