סליחה על החפירה אני רוצה לפרוק קצת אשמח לעידוד … אוף אני ובעלי מאתמול ברע אני שבוע 39 אין סקס כבר שבועיים בערך כי אני יודעת שקשה לו להמשך לבטן הענקית שיש לי בלי שום קשר שהיא נדירה ובגוף עצמו אני רזה יש בנינו אהבה ענקית אהל חסרה לי האינטימיות בנינו אז עד שיזמתי התחלנו להתנשק ירדתי לו והחוצפן .. גמר עוד לפני שהספקנו לעשות משהו לא רציתי ללכת לישון בבאסה למרות שהתבאסתי נורא הרגשתי אפילו כמו סוג של ניצול כזה הבטיח לי שהיום נעשה יום כיף קמתי עם עצבים פנימיים כאלה ובאסה חא מוסברת אמר נלך לאכול ארוחת בוקר כל הבוקר בלי שום חיבה מילה טובה כאילו שאני אשמה, נסענו בפרצוף תחת בדרך קיבלנו דוח רציתי להרגיע אותו במקום זה קיבלתי צעקות של החיים בכיתי כל הדרך עד המסעדה הגענו לא רציתי לרדת מהאוטו בכלל כי כולי הייתי מרוחה בבכי מפה לשם בסוף ישבנו לאכול שתינו עצבניים הוא מהדוח אני מההתנהגות שלו ומהחוסר רגישות כלפיי, ניסיתי לדבר הוא היה בעולם משלו לא היה לי כיף בכלל הגענו הביתה אמרתי לו הבטחת לי שיהיה כיף ועוד אחרי אתמול שיצאת חוצפן התחיל שוב לריב איתי בכיתי איזה חצי שעה לידו במיטה לא ניגש אליי אפילו ועכשיו יושב בגינה עם הטלפון כבר שעתיים לא מנסה לגשת לדבר לשאול להרגיע כלום לא חשוב כמה טוב אעשה בשבילו מבחינתו תמיד אני אשמה לטענתו אני זו ש״בוחרת״ להיפגע ובעיה שלי .. באסה ללכת לעשות ככה שבת וחג אצל ההורים שלי עוד שאני כולי כאובה נפשית ופיזית אני צריכה ללדת כל רגע ומרגישה הכי לא טוב בעולם כמה שאנסה לשבור את הקרח יענה לי בקרירות מגעילה, סליחה על החפירה רק רציתי לפרוק קצת ..