סיפור הלידה שלי - לידה ראשונה הגעתי לביקורת אצל רופא הנשים שלי (שבוע 40+5) נמצא חלבון בשתן +3 ולחץ דם גבוה אז הפנו אותי למיון. נסעתי לבית החולים שם עשו לי מוניטור, בדיקות דם וכו׳… החליטו שמתחילים עם זירוזים, בהתחלה עשו לי סטריפינג (הייתי עם פתיחה 1) יותר מאוחר שמו לי בלון (7 שעות) מה שגרם לצירים חזקים מאוווד ומשם לחדר לידה, הוציאו את הבלון (פתיחה 2) החליטו שמתחילים עם פיטוצין, אחרי כמה שעות של צירים התקדמות רק ל2.5 אחר כך פקעו לי את המים ושם התחילו צירים כואבים עוד יותר (סדירים) ניסיתי גז צחוק שלא ממש עזר לי וכבר רציתי אפידורל כי הגוף שלי היה מותש (הייתי 15 שעות כבר עם צירים ללא שינה) הגיע המרדים, אחרי חצי שעה של ניסיות ויותר מ5 זריקות שקיבלתי הוא לא הצליח לעשות לי אפידורל עד שהגיע מרדים אחר ושוב עוד זריקה (מוצלחת יש לומר) סוף סוף כבר הצלחתי לנוח ולעצום עין (בנתיים הגבירו לי את הצירים עם עוד אפיטוצין ואני? מה איכפת לי אני בעננים), פתאום האטות בדופק של העובר (שזה קורה) אבל ראו שיש משהו לא בסדר והכניסו צינור כדי למלא את הרחם במים… בודקים פתיחה יש התקדמות ל4, אז מחכים… כעבור ארבע שעות עדיין אין התקדמות, פתיחה 4 ואני? כבר חוזרת להרגיש צירים (אחרי שהתרגלתי לאפידורל😓) כבר הגוף שלי מותש, עייפה, לא יודעת איך אני אעבור את הלידה? מגיע רופא בודק אותי ורואה הבייבי הקטן שלי בכלל לא נכנס לאגן והוא רחוק מלהיות שם ואומר לי ״טוב אין מה לעשות צריך להיכנס לניתוח״ ואני רק חולמת על להיות אחרי, נכנסתי לחדר ניתוח לא אשקר רעדתי מפחד בכל זאת פעם ראשונה שלי בחדר ניתוח, טוב מזריקים אפידורל ומתחילים לחתוך, פתאום אני צועקת להם אייייהההה אני מרגישההההה את זה, שואלים את מרגישה את הנגיעה או כאב? ואני צורחת כאב!!!!!!! ממש הרגשתי איך חותכים אותי ופשוט שמו לי מסיכה אמרו לי תנשמי הרדמה כללית, תוך 2 שניות כבר חלמתי, קמתי לחדר התאוששות קצת בהלם עם כאבים במקום החתך, רק מחכה לפגוש את בעלי ואת האוצר שלי וכך היה… סך הכל יותר מיממה עד שניפגשתי עם האהבה הכי גדולה שלי בחיים שווה כל רגע❤️