בנות רוצה להתייעץ איתכם במשו, אני ובעלי גרים בירושלים אני בת 22 ובעלי בן 26 עובד מפרנס דואג לבית כמו כל גבר נורמלי אני כרגע בבית עם תינוקת בת 7 חודשים ובהריון פניתי לבעלי בנושא שמאוד קשה לי לגור פה אני לא מתחברת למקום מגורים ואין לי חבורה , או שכנות בגיל שלי שיכולה להתחבר אליהם אז בעצם שאני תמיד לבד כן יש לי פה גיסה , ואת חמותי וחמי אבל אם לא טיפוס של יציאות , וכאלה אני באתי מבית שאוהבים לשבת עם המשפחה בערב לצחוק וכאלה ובעלי בא מבית שיותר כל אחד והבית והשקט שלו עכשיו הוא מצפה מימני שאגדל את ילדי לבד בתוך בית ויהיה תמיד לבד הוא אומר לי תחפשי חברות אבל חיפשתי ולא מצאתי יצאתי עם הילדה לפעילות של ילדים ושם לא מצאתי אף אמא בגיל שלי אז עוד חודשים נגמר לנו השכירות ואמרתי לבעלי שאני רוצה לצאת מירושלים ולעבור למקום אחר שיהיה קרוב גם להורי שיהיה לי קצת עזרה הם לא עוזרים כלכלית , אבל קצת עם הילדים אחרת ישבר בתוך ילדה בעלי ממש לא מבין אותי חושב שאני יכולה להתמודד לבד אבל לא מבין שלאישה יש מלא על הראש כגון: לנקות, לכבס , לבשל , לקפל , ועוד מלא עם הילדים. בעלי מאוד רוצה להישאר פה ( בירושלים) אבל מנסה להסביר לו שאני ממש לא אוהבת לגור פה ועוד במיוחד שתקע אותי שניה מהבית של חמי וחמותי זה בכלל מתכון למריבות שהוא לא מבין ההינו גרים ליד ההורים שלי וברחנו מי שם עקב זה שהיתערבו לנו מלא במריבות מה עושים עכשיו? להישאר בכוח ולוותר , לריב איתו לעבור די לא מסוגלת להיות אמא כלכך צעירה בלי חברה בלי עזרה ובלי משפחה . בסופו של דבר גם אני צריכה תזמן שלי לעצמי זה שאני אמא לא אומר שאני צריכה לסגור את עצמי