היי יקירטת המחשבות אינן פוסקות חייבת את עזרתכן בנושא אני ובעלי שנתיים יחד התחתנו לפני שנה בדיוק .. מיד אחרי החתונה התחלנו את הליך הפוריות התאמצתי כל כך כשהלכנו לבדיקות הסיכוי שלו היה קלוש להביא ילדים לעולם הוא גרוש פעמיים , כיום אני בחודש שישי תודה לאל בעלי בן 50 ואני בת 26 הפרש הגילאים לא הפריע לי אף פעם , כבר תקופה ארוכה שאין בנינו כלום בכל שיחה אני בעיניו מתעסקת בטפל הוא לא מפספס להוריד לי את הביטחון כל הזמן רק פוגע ומקניט אנחנו לא שוכבים כבר הרבה זמן הוא נגעל ממני כי השמנתי קצת ומשתף שקשה לו זה מגעיל אותו ושהוא מחכה שאסיים כבר עם ההריון כדי שיוכל לראות תוצאות הוא לא מסתכל על זה שבסך הכל אני רוצה לשמח אותו והכוונה שלי טובה , אנחנו לא מבלים בכלל הוא ממש עושה לי חשבון על כל דבר קטן אני מוותרת לעצמי המון על דברים שאני רגילה שזה טיפוח אישי הוא לא נותן לי את האפשרות הזו אני מרגישה ממש מוזנחת בגללו יש לי תאומים בני חמש שהילד קצת מהווה דוגמה ממנו איך להתנהג אליי וזה מאוד קשה לי , אני תמיד בניסיון להיות בסדר גם שבעיניו אני לא הייתי מאושפזת השבוע בבית חולים ומה שהיה לו להגיד זה , במקום שנאכל ארוחת ערב בבית כשאני חוזר מהחדר כושר אני מוצא את עצמי בבית חולים איתך למה את צריכה את השטויות האלה .. הוא הולך בלעדיי לכל מקום אפשרי העיקר לא להיות בסביבתי מחפש תמיד סיבה לא להיות , אני מאוד רוצה להתגרש אני חולמת על זה כל לילה המשפחה שלו עושים טובה שהם בקשר איתנו ואני לא מוצאת עזרה מאף אחד אני צריכה וחייבת כוחות מחדש ככה אי אפשר להמשיך בכלום