יש לי מחר מבחן ענק בלימודים קשה לי לא הספקתי ללמוד בעלי ממש עסוק בשלו כל מה שמעניין אותו זה עבודה לעשות שעות כשהוא בבית עייף מתעסק בפלא משחק עם הילדה כי מתגעגע אבל לא מספיק כדי לתת לי זמן לשבת ןללמוד (9חודשים) כלכך מאוכזבת ממנו תמיד נתנו יד וגב אבל עם הולדת הילדה הוא פשוט לא נותן מעצמו כדי שאצליח אומר שמנסה לעזור לי ומצטער אבל הוא לא נותן את המקסימום אין לו שום קושי כמה שדיברתי והסברתי שאני צריכה אותו וקשה לי לפני כל מבחן אותו סיפור. מנסה להרים לעצמי לא לחשוב על לפרוש לשרוד את זה מצד אחד רוצה לתת פוש ומצד שני עייפה כלום לא נכנס לראש אני עייפה בא לי רק לישון במבחן אחר נכשלתי בכיתי דיברתי איתו אומר שמבין אבל בפועל כלום אני כלכך עצבנית זה לעתיד קל וטוב לכולנו גם לי זה חדש להיות אמא לא מצליחה להבין למה הוא צריך לנוח צהריים או לעשות שעות וכפולות במקום לעזור לי לעבור את התקופה הזאת נמאס לי אין לי למי לפרוק מרגישה שהאוזניים שלו ערלות... חושבת לא לגשת כי אני פשוט לא יודעת כלום זה ללכת לנחש כשאין לי שום מושג לא הגעתי לשיעורים כי הילדה לא במסגרת מפחדת לקחת את הסיכון שיהיה לי רק מועד 1 לתת בראש ולעבור מפחדת שאכשל שוב אבל אין ברירה מאוכזבת מעצמי שאני שמה את הכל וכולם לפני ההצלחה שלי כל פעם מחדש זה ככה לפני בחינה מה אני יכולה לעשות? הפרקתי