מאד מעניין אותי לדעת אם הייתן נפגעות או מה הייתן עונות על זה.. אז זו הסיטואציה: אתמול הלכתי עם הבן שלי (בן שנתיים וחודשיים) להורים של בעלי הבן שלי יש לו קטע שמשהו לא מוצא חן בעיניו הוא דופק את הראש אחורה/קדימה בקיצור, הלכתי לבחוץ רגע ושחזרתי ראיתי את הילד עם טוש ביד ושהוא מקשקש על הריצפה אז אמרתי לו, שאסור לקשקש על הריצפה ואם הוא רוצה הוא יקבל דף ויקשקש על הדף מפה לשם, חמותי נתנה לו דף והוא לא רצה אז העיף אותו והמשיך לקשקש על הריצפה אמרתי לו שאם הוא ממשיך אני לוקחת את הטוש, המשיך לקחתי את הטוש והסברתי שכבר כמה פעמים הערתי לו לא לקשקש ובגלל שהמשיך אז לקחתי. ישר שלקחתי לו, הוא בא לדפוק את הראש לאחורה ובשביל שלא יקבל מכה שמתי את היד מאחורה הוא בא בתנופה כלכך חזקה והציפורניים חטפו זרם כלכך כואב ונפלט לי ״ואיי מה נסגר איתו, הוא לא 100״ הם שמעו את זה (חמותי, חמי וגיסתי) ואז חמותי מתחילה להטיף כמה שאסור לדבר ככה שהבריאות נפש שלו תלויה בנו וכו וכו נכון, אני מסכימה שאסור להגיד את זה, אבל מצד שני זה לא שקיללתי אותו ואמרתי איזה ילד דפוק/מפגר או וואט אבר.. אחרי חמי שעה באנו לצאת לחזור לבית ושבאנו לצאת גיסתי (ילדונת בת 19) באה ועושה לי ״תקשיבי לא בקטע רע אבל את חייבת לדבר יפה אליו, זה מאד פוגע הוא רגיש, יש לו בעיה ריגשית הוא צריך מלא חום ואהבה ובלה בלה בלה״ עכשיו דבר ראשון, לבן שלי אין שום בעיה ריגשית (לא שעם היה זה מפריע, אבל אין לו, הוא פשוט בגיל שהוא מחפש צומי כל הזמן ומקבל המון) דבר שני כלכך הרתיח אותי אך שהיא וחמותי הציגו את הדברים כמובן שהתגוננתי בפניהם.. כאילו קיללתי את הילד מפה לשם חזרתי לבית עם המון צער וכאב והרגשתי שאולי אני אמא זבל ולא טובה וזה.. ואני ממש נפגעתי מהן, מה אתן חושבות? אך הייתן מגיבות?