העמסת סוכר 100 מישהי יודעת כמה זמן נותנים תשובות לבדיקה של ה-100 במכבי?

חשק לסיגריה שבוע 36+ עם חשק עז לעשן, הייתי מעשנת לפני ההריון ברגע שגיליתי שאני בהריון משבוע 5 לא נגעתי אפילו לא בסגירה כבויה, כבר שבועיים לפחות נלחמת עם עצמי לא להדליק לטובת הבייבי שבבטן, בשעה 2 לפנות בוקר לא יכולתי לעמוד בזה יותר ועישנתי חצי סגריה זה היה קשה ומספק ביחד ולאחר מכן רגשות האשם החלו.. כמה נזק עשיתי? הנשים במשפחה שלי הן גם מעשנות אומרות שהן עישנו במשך כל ההריונות שלהן וכל הילדים יצאו במשקלים תקינים ובריאים..

דקירות מהבוקר יש לי דקירות מלמטה שקצת כואבים לא מתמשך כל הזמן בא והולך שבוע 29+6 ממה יכול להיות?

אשמח לדעתכן, בעלי אתמול אמר לי משפט שהוציא אותי מדעתי. אנחנו נשואים 3 שנים עם ילד בן 2.5. הקשר שלנו ידע עליות ומורדות אבל אפשר להגיד שבחצי שנה+ האחרונה אנחנו במצב ממש טוב, מכילים, מקשיבים, פותחים דברים שמפריעים לנו ובסה"כ באמת בסדר... במשך מעל שנה לקחתי נוברינג למניעה הוא היה מעולה אבל לפני חודשיים התחילו לי דימום איתו והרופא יעץ לי לעבור לגלולות בינתיים. זה בילגן לי ממש את הסדר של המחזור ויוצא שמאז שהתחלתי לקחת את זה אני ממש כל שבוע עם דימום כזה או אחר (חלק ממש מחזור וחלק רק דימום קל שלא אוסר אותנו. אנחנו שומרים טהרה) בקיצור אפשר להבין שזה קשה לי, מציק ולא נח והופך אותי גם מבחינה הורמונלית... חוץ מזה בשבועות האחרונים התברר לי שבעלי בגד באמון שלי וחזר למשהו מסויים שכבר עזב מזמן והבטיח מאות פעמים שלא יחזור אליו. שפכנו כסף על טיפולים בשבילו והוא כל פעם מחדש לא הצליח. ועכשיו שוב. מבינות את המתח והלחץ סביב זה, אבל אני פתחתי איתו הפעם את הדברים בלי לכעוס. חיבקתי, הסברתי, אמרתי שאני אוהבת ונלחמתי כל הזמן הזה על הבית שלנו אבל ככה אי אפשר יהיה להמשיך. הוא הלך למטפל חדש ונפתח שם יותר גם על דברים שהיו לו בעבר (עליהם לא דיבר עם המטפלים הקודמים) הוא אפילו הודה לי מאד על הזמן על איך שאני רגועה הפעם הזאת ומבינה אותו ורק רוצה שיהיה לו טוב. אבל באיזשהו מקום הלחץ שלי צריך להתפרק... ובשבועיים האחרונים (מאז שגיליתי) הבית די הפוך ולא מתפקד כרגיל (אחרי שביום יום כולל בסגר שהילד היה בבית, הבית מתקתק) בקיצור מה שאני מתכוונת זה שיש ארוחות לכולם, אבל יש יותר כלים בכיור, יותר בלאגן, נערמו הרבה כביסות (גם נקיות וגם מלוכלכות) וכזה... אני לא נלחצת, יודעת שכשמבולגן לי בפנים זה יכול להתבטא איכשהו ושמחתי שזה לא היה בהתקפות עצבים עליו ועל הילד. אתמול הוא היה ביום חופש - שטף כלים ושכב כל הבוקר במיטה. אחה"צ אני לקחתי את הילד לגינה, שיחקתי, האכלתי, קיללתי והשכבתי לישון. הוא יצא ללמוד למבחן וכשחזר בערב אומר לי "אני מבין שאת סיימת עם הבית!" כל כך התעצבנתי, אמרתי לו הכל ושיגיד תודה על הרוגע ועל איך שאני מתפקדת למרות כל המצב איתו ולמרות כל הדימומים והבלאגן ההורמונלי שקורה לי בגוף לאחרונה. אז הוא אומר לי "בסדר. זה לא אומר שהבית צריך להראות ככה, תלכי לסלון תראי כמה דברים שלך יש שם. היום בבוקר גם לא היתה לי חולצה ללבוש..." נפגעתי ממנו מאד!!! כילו רק אני צריכה להכיל ולהבין את המתחים שלו והוא לא מצליח להבין שגם אצלי זה צריך להתפרק איכשהו. אני עובדת, אני סטודנטית, אני אמא ואישה - והכל כל כך משתדלת להיות מושלמת, אז למה הוא נתפס על זה???? בלילה הלכתי לישון בלי לדבר איתו למרות שאמר לי לילה טוב. עכשיו יצא לעבודה ואני מתוסכלת ובוכה פה בבית. מרגישה אפס הבנה והכרת תודה ממנו

איך סופרים תנועות? כמה פעמים ביום? מה מי מו?

בדיקת בטא היי בנות מישהי יכולה להגיד לי פחות או יותר מה השבוע? תוצאה 167708 בבדיקת בטא שאדע למתי לתאם תור לרופא