כמה שיותר תגובות יותר טוב כל יום אני בדלימה מה להכין לאכול בבוקר בצהריים ובערב...תנווו לי רעיונותת ייתכן וזה יעבור אבל בחיים לא קרה לי דבר כזה לא בא לי לאכול כלום, אין לי חשק ולא רצון בכלל לאכול. ואני מתה על אוכלל ומבשלת הכללל אבל לא יודעת יכולה שעות לא לאכול (כמובן שותה כל הזמן) שבוע 13 +

עם אפידורל או בלי? מתלבטת מאוד. ומה ההבדל?

שבוע 35+4 מתי להתחיל לארגן תיק לדעתכן? לידה שניה, מתלבטת..

איך בודקים אלרגיה לתינוק בן 4 וחצי חודשים.. הוא עם פריחה בגוף מרגישה שאולי רגיש למטרנה מה לעשות? יש רופא מוסים לאלרגי

בן או בת ? מה יש לכן בבטן ומתי צריכות ללדת? אני אתחיל יש לי בן וצריכה ללדת בע״ה ב 3.1.21

היי כולם אשמח לשפוך מעט את ליבי ולשמוע את דעתכן.. אני יודעת שיש פה גם בנות מסורתיות וגם בנות חילוניות גמורות כמוני. אז מזל טוב, יש לנו בן. (הריון ראשון). דיברנו עוד הרבה על סיטואציה כזאת אפילו לפני שהתארסנו, מה יעלה בגורל הברית. אסביר- כאמור, אני? לא מאמינה באלוהים ולא ככ מתחברת לדת. מכבדת ושומרת מסורת. ותמיד באה לקראת- למשל, צמתי בימי כיפור האחרונים ובילתי אותם אצל החמים שלי. הסכמתי להתחתן דרך הרבנות על אף שאני ממש נגד כבת להורים גרושים שהרבנות הרסה להם את החיים. חשוב לציין למען הסיפור שכיום, אני לא בקשר קרוב בכלל עם המשפחה שלי. אף אחד לא יודע שאני בהריון, אני גם עדיין לא מספרת. היחסים בין המשפחה הגרעינית שלי הסלימו בחודשים האחרונים ואני מנסה לשמור על רוגע הרחק מהם. למשפחה של בעלי אני קשורה ממש. הם מסורתיים. ההורים יותר. אבל מאוד לייט. חוץ מלא להדליק אש בשבת הם דיי חייפ כרגיל. אומנם מפרידים בשר וחלב אבל גם לא בפנטיות גמורה. מאיפה שאני באה, אירוע ברית הוא אקט מאוד מצומצם. נורא קשה לי להתחבר לאירוע גם ככה. אני חושבת שזה אקט פגאני ותכלס אני עושה אותו בעיקר כדי לכבד וכי אני חושבת שזאת נורמה חברתית שיכולה להיות לא נעימה לילד בסיטואציות בוגרות יותר ולכן אני יעשה לו. אממה? ביקשתי ואמרתי המון לבעלי, גם שהתפשרתי סביב החתונה- כשגיע לברית, לא אתפשר. אני לא רוצה אירוע. אני רוצה שיחתכו ואלך לבית שלי. עכשיו שגלינו שאכן מדובר בבן, התחילו הריבים. הוא טוען שאני מרחיקה אותו מהמשפחה שלו והאמת ההפך הוא הנכון. אני עושה מאמצים רבים שנהיה איתם כמה שיותר. אני יודעת שהרבה עברו ברית לפניי. אבל אני לא מצליחה להבין איך אני אמורה להיות בחברת עוד 20 איש אחרי שחותכים לילד שלי, לחייך ולשמוח, כשאני שבוע אחרי לידה, עייפה, כאובה, לא מתחברת לסיטואציה. אני יודעת שמה שיהיה זה שפשוט אתטרך להסגר עם התינוק בחדר אחרי האקט ולחכות שכולם ילכו. אני לא רוצה לבייש את בעלי ועדיין מרגישה שלא אצליח להתעלות על עצמי בסיטואציה. ביקשתע שנהיה רק אנחנו וההורים והאחים שלו. ונעשה עוד אירוע בנפרד. שגם לא מתאים שכל האחיינים והגיסות יהיו (משפחה מאוד גדולה). שנעשה אפילו אצלנו בבית בקטנה רק לחיתןך ושכולם יוכלו להתפזר לאחר מכן. שוב. הוא רוצה את כל ה20 איש משפחה קרובה איתו בחיתוך. לא מצליחים להגיע לעמק השווה וההורמונים חוגגים עוד בנוסף לכל זה. אני יודעת שאומנם זה מוקדם. אבל אנע מרגישה שאני חייבת למצוא פתרון כדי שירגיע אותי אחרת אהיה בלחץ מזה עד הלידה ואני לא רוצה להעביר ככה את הזמן שלי. סליחה על אורך ההודעה. ותודה מראש למתייחסות. בשורות טובות לכולנו