זה קצת ארוך.. בחופשת לידה ארוכה מהרגיל (ילדה בת 7 חודשים) בנוסף גיליתי על הריון חדש בלי קשר להריון החלטתי להכניס את הילדה למסגרת מעון רק בגיל שנה ועד אז להשאר איתה בבית ואז נודע על הריון נוסף לא מתוכנן שיצא טוב מבחינת הזמנים כי אני גם ככה מגדלת את הילדה בבית. מבחינה כלכלית המשכורת של בעלי סבבה בתקופה הזאת ומסתדרים באמת לא חסר כלום לאחרונה הוא פחות פעיל עם הילדה בטענה ש"את בחרת" להיות איתה בבית ואת לא עובדת אז זה התפקיד שלך.. הוא גם נהיה ממש עצלן אומר לי נשים כסף למטפלת ואז בצהריים שתהיה איתה לא תרגישי שזה נטל, הקטע שאני רוצה שהוא יהיה עם הילדה כדי שיהיה להם זמן יחד ולא רק כי אני צריכה עזרה, הוא גם מתחיל להתלונן שאני לא מכבסת בזמן לא מבשלת וכו' (הילדה שלנו מאד פעילה ברוך ה' וכשהיא ערה שזה רוב היום אי אפשר לעשות כלום) לאחרונה גם מחליט לעבוד באמצע הלילה בחדר הסמוך וזה כולל שיחות טלפוניות שמעירות אותי ב1-2 בלילה כשרוב הזמן אני קמה לילדה לפנות בוקר, בקיצור מגבר הכי מתחשב בעולם שהיה עושה דברים בשקט עוזר וכו', התחיל להיות גבר עצלן בבית, זורק הערות בלי סוף, וחושב רק על עצמו אם זה מבחינת קידום בקריירה שקודם לבית, לצאת עם חברים להופעות סרטים וכו גם אבל איתי בקושי כי הכי קל שיש מי שיהיה עם הילדה בלילה בקיצור כבר לא כיף לי במערכת יחסים הזאת מרגישה מושפלת, ניסיתי להעביר לו את הצד שלי בעניין אבל אין עם מי לדבר, גם מפחדת לעשות צעדים במצבי כי ההריון לא קל ואיך אסתדר אם אני לא עובדת?? תמיד הדיבור הוא אני עובד ואת לא תגידי תודה שאת בחופשת לידה כזאת ארוכה שיש מי שמכניס כסף. כאילו שלגדל את הילדה זה יותר קל וכמו תמיד אומר לי את בחרת את זה, חמוד אני לא הכנסתי את עצמי להריון הנוכחי אז עכשיו מי יקבל אותי לעבודה גם אם אני ארצה??? אם זה היה כל כך פשוט לקום וללכת מזמן היתי עושה את זה אבל תמיד הפחד מהלא נודע ומהסביבה גורמת לקבל רגליים קרות וזה לא כזה פשוט..זה לא האדם איתו התחתנתי חד משמעי! בסדר אז מסודרים כלכלית אז מה? כסף זה הכל בחיים? רוצה בעל פעיל עם הילדה פעיל במשפחה נמאס לי במקום להיות מאושרת מהמקום שאני בחיים אני רק בוכה וזה גם לא בריא בהריון.. קצת פרקתי..