הבייבי שלי בן שלושה חודשים בריא ויפה ואני לגמרי מאוהבת,אבל יש אבל אני והבן זוג נפרדנו עוד לפני שידעתי על ההריון ,ואני סיימתי את זה שבועיים לפני שגיליתי אבל כשסיפרתי לו הוא אמר שאין לי מה לדאוג שהוא יגדל אותו יחד איתי גם אם זה אומר שאנו לא נהיה יחד,אני ממש שמחתי כי כן רציתי את התינוק הזה,הבעיה שהייתי לבד כל ההריון,אולי היה איתי בשתי בדיקות בלבד,אחרי זה היו תקופות שנעלם גם שהתקשרתי היה מסנן אותי המון,בסוף התחננתי והצלחתי לגרום לו לקנות לו חבילת לידה בלידה הוא היה איתי שבועיים בלי לזוז,אחרי זה עשה לו ברית כולם שמחו ושוב נעלם לאיזה חודש,אם כל זה שאני מאוהבת בתינוקי שלי,ממש קשה לי לבד,לפעמים יש לי סידורים ואני צריכה להסתובב איתו בחום הזה ועוד עם עגלה,ובכלל אין לי זמן לכלום חוץ מלטפל בו,האם אני אמא רעה שאני מתלוננת על זה?הרגשות אשם אוכלים לי את הראש צריכה עידוד אמהות יקרות..האם גם לכם זה קורה שקשה??