איך אתם שמים את הילד לשכב? ילדה בת שבועיים איך אתם שמים לישון על הצד? על הגב? או על הבטן?? אני תמיד שמה על הצד מפחדת שהיא לא תפלוט ותבלע את הפליטה של עצמה השאלה אם זה בסדר כל הזמן להשים על הצד?? איך אתן שמות?

מאיפה הכי משתלם לקנות אביזרים ליום הולדת שנה? (הזמנתי מאלי אקספרס לפני 3 חודשים ולא הגיע ובעיות) מאיפה הכי משתלם לקנות אביזרים ליום הולדת שנה? (הזמנתי מאלי אקספרס לפני 3 חודשים ולא הגיע ובעיות) אזור פתח תקווה

אכלתי פחזנית של מאפיית אנגל עם קרם וניל... האם זה בסדר? לא ככ ידעו להגיד לי אם זה ביצים

אז נכנסתי לשירותים לעשות פיפי והרגשתי צורך לבדוק שאין לי ירידת מים אז השתעלתי וניגבתי והכל היה בסדר משום מה הרגשתי צורך לחכות עוד כמה שניות לעשות פיפי כי בכל זאת חודש תשיעי כולן מכירות תסיטואצייה כשניגבתי היה דם על הנייר כמה טיפות לא רציני ניגבתי שוב ושוב כמה טיפות צעקתי לארוס שלי להגיע הוא הגיע וניגבתי שוב ושוב ממש כמה טיפות היה לי שבוע עם צירים לא סדירים וכרגע אני כל כך מתרגשת שאני לא מרגישה כלום מה לעשות?

לא מצליחה לצאת מהדיכאון חצי שנה אחרי לידה, בחרתי לקחת שנה בבית ולא מתחרטת על זה. אבל עם זאת הורג אותי, שאין לי חברות החברות שהיו לכאורה חברות אני בן אדם מבודד מתמיד. כבר לא פה. קצת עלי, עם החופשת לידה גיליתי על עצמי שני דברים. אני בת 30 גיליתי שיש לי חרדה חברתית מטורפת תמיד הייתי רועדת בפני אנשים תמיד לא אהבתי להיות במרכז ולרגע שהייתי הייתי מתחילה ממש רעידות וגמגום ובליעת מילים. ועוד דבר שגיליתי זה שהחרם שעברתי בכיתה ט' אולי עברו השנים אבל הוא עשה לי נזק נפשי שרק היום הבנתי שניסתי עד היום לטאטא את החרא מתחת לשטיח אבל החרא צף והוא תמיד היה פה פשוט רק שהיה לי זמן לחשבון נפש עם עצמי בלי תעסוקה הבנתי כמה הוא השפיע עלי. אני חסומה חברתית אני יכולה להתחבר לכולם ובדקה להרחיק את כולם, אני תמיד מעיפה מעלי את כל האינטסרסטים את כל הרכלנים מספיק שאמרו עלי משפט אחד ולא משנה מה הוא היה עבורי לפני הבן אדם אני מעיפה. הכנות עולה ביוקר אבל אני מבינה שזה כתוצאה מהפחדים שעברתי בכיתה שהיו מקללים ויורדים עלי ונותנים לי סטירות בראש שזה פחד להיפגע. ובגלל כל זה תמיד בכל תקופה שלי בחיים צבא עבודות סיגלתי לעצמי 1 גג 2 טובות ואחרי שנגמרה התקופה כולן התרחקו אלה שחשבתי שיהיו איתי לתמיד כנראה שאני לא מספיק טובה להן כחברה ושכחו כאילו לא הייתי, וזה כואב זה כואב להיות בודד זה כואב שאין לך חברה טובה לדבר להתייעץ לצחוק להיפגש זה כואב המחסומים שיש לי עם עצמי והנזק שאני עושה לעצמי. אפילו בעלי מעיר לי איך אין לך חברה אחת לי יש חברים את אפילו אחת אין לך. אני כל היום בלסדר את הבית בלטפל בילד בלכבס לבשל לעבור את כל הלילות והקשיים לבד כי בעלי עובד והכל בסדר אני מבינה ולא מבינה אותו כן מבינה שהוא עובד וצריך לישון אבל נפשית אני גמורה לעשות הכל לבד בלי עזרה של אף אחד בלי התעניינות בי זה קשה. זה קשה להרגיש כל הזמן בן אדם נתעב שאותך פחות אוהבים שאם זה אפילו במשפחה שלי את פחות מעניינח אני תמיד עושה טוב לכולם ומשום מה כל מה שעשיתי נשכח בן רגע אומנם דואגים להגיד לי כל כזמן תפסיקי להשמיע מה עשית בשבילי אני גם עשיתי. אני מרגישה לא אישה אני מרגישה זומבי אני מרגישה שבורה אין לי שקל בכיסים אין לי עצמאות ללכת לקנוץ לעצמי משהו אנחנו חנוקים בהוצאות, אין לי את האפשרות לצאת שעה להתאוורר בין אם לבד או עם חברה אין חברה אז אפילו לבד לא. ואם אני אצא מה אני אקנה? יש לי כסף? אין. זה יישמע לכן ואי כמה היא מתלוננת לא בנות אני מודה לאל על הטוב ועל הרע. אני לא בתלונה אוי היה לי כיף שהייתי רווקה ממש לא. אבל בהחלט להיות בודד, חופשת לידה בלי עזרה, בלי כסף שאתה יכול לקנות לעצמך או להתאוורר והטיפוח היחיד שיש לי כאישנ זה ציפורנים להראות פרה זה בהחלט מדכא ואל תמליצו לי על פסיכולוג או לצאת לעבוד עכשיו כי זה לא יקרה.. ובלי קשא אני שוקלת פיטורים כי אני מאוד מתעבת את העבודה שלי ואני גם לא רצויה בה בכלל. בואו נגיד שיש אנשים שממש שמחים שאני לא שם. סליחה על החפירה אמן שתגיבו אפילו סתם משהו נחמד לעשות לי טוב על הלב

היי מישהי יודעת מה המרחק בין תחנת רכבת בנתניה למלון וןסט ? כמה זמן נסיעה בערך ?