ערב טוב , מוכרחה לשתף .. חשבתי שאהיה אמא טובה יותר . יש לי תינוק מהממממם באמת באמת מהמממם בן 9 חודשים האור של חיי . כול העולם שלי . אבל...אני לא מרגישה אמהית.. אני לא מרגישה אמא .. אמא שלי עוזרת לי איתו מללללא ממש ברמה שלאחרונה שאני בקושי קמה בישבילו .. היא עושה הכול. אני באמת לא יודעת מה עובר עליך .. אדישה מאוד . אמא שלי בעצמי מופתעת וזורקת לי הערות כמו -"איזו מן אמא את..למה את כזו אדישה" זה הורג אותי זה רומס אותי! אני כ"כ חשבתי שאהיה אמא אחרת ! ואני פשוט כמו שק חול שהניחו ואי אפשר להזיז. הרגשה מוזרה. האם זה יעבור מתישהו ? האם אהיה אמא טובה ? אני כן משחקת איתו . מנשקת אותו,מחבקת אותו . מחליפה לו ודואגת לו יותר מאשר לעצמי (זה בטוח!) אבל האדישות הזו ... זר לא יבין זאת...הרגשה מוזרה חשבתי להרגיש אחרת ! * עורכת - אני בהריון בחודש 4 ואני פשוט לא יודעת מה להרגיש. אני לא יודעת אם אני יכולה לקרוא לעצמי אמא .. אני לא רעה חלילה ולא חסרת רגשות .. אני כן חושבת שבגלל משהו שהיה לי בעבר קברתי את הלב שלי ושם זה נשאר . מאוד קשה לי לאהוב...(אני אוהבת את הבן שלי מאווווד אוהבת אותו הכי בעולם אני אמות למענו) אבל משהו אצלי "מת" מנסה להסביר ולא מוצאת את המילים הנכונות .