זהו סיפור הלידה שלי! אחרי חודש של התאוששות אני מתפנה לכתוב את סיפור הלידה שלי! אז לפני קצת יותר משנה בשבוע 24 עברתי לידה שקטה בעקבות רעלת הריון מאוד חמורה שהובילה לקיסרי חירום ו24 שעות בטיפול נמרץ. הייתי שבורה והייתי צריכה זמן להחלים פיזית ונפשית. ב27/3 ילדתי בת מהממת. בעקבות הקיסרי חירום בלידה הקודמת לא היה ברור אם אוכל ללדת טבעי כפי שרציתי או קיסרי והתכנון מול הרופאה היה שננסה לקדם לידה טבעית ללא זירוזים כלל כדי לא לסכן את הרחם. הגעתי למיון בשבוע 40+1 עם צירים ופתיחה 4 והכניסו אותי ישר לחדר לידה ונתנו לי אפידורל, בשלב זה חיכנו להתקדמות הפתיחה והתחזקות הצירים. הגעתי למיון ב4 בבוקר וב18:00 הגעתי לפתיחה מלאה והתחילה לידה. במהלך הלידה והלחיצות ראו שהתפתחה לתינוקת בצקת וכאשר אני לוחצת בעיקר מה שמתקדם זה הבצקת ופחות הגולגולת עצמה. במשך 3 שעות דחפתי ודחפתי והתינוקת בקושי התקדמה, שתי רופאות בדקו אותי ונתנו אישור למשוך את הלידה שעה נוספת לפני קיסרי. לקראת סוף השעה הרביעית הרופאות ניסו להוציא את התינוקת בוואקם מה שגרם לגדילת הבצקת ודימום ולכן הובלתי, שוב, לקיסרי חירום שנמשך שעתיים בעקבות סיבוכים. כשהתינוקת יצאה הייתה לה בצקת די גדולה ומדממת ולכן לקחו אותה יישר לפגייה (למרות שהיא הייתה גדולה 3.815) להשגחה, אפילו לא ראיתי אותה לשניה. אותי העבירו להתאוששות ורק בצהריים למחרת זכיתי סוף סוף לראות את התינוקת המהממת שלי שהתאוששה מהר מהלידה הקשה. הדימום היה חיצוני בלבד, הבצקת ירדה תוך כמה ימים. חוויה קשה במיוחד להתעורר בהתאששות אחרי הקיסרי לבד ובלי תינוקות גם אחרי שלא ראיתי אותה, חוויה ששיחזרה לי את התחושה של ההתעוררות בטיפול נמרץ אחרי הלידה שקטה אבל הפעם זכיתי בתינוקות מהממת ובריאה וזה היה שווה הכל.