עובר הפוך מי שהייתה לה עובר במצב עכוז האם היא התהפכה לכם בסוף? עד איזה שבוע הם יכולים להתהפך לבד?

רכבל בהריון אני בחודש שביעי האם מותר לעלות לרכבל ?

חמתי והביכורים שלה טוב אז חמתי חסרת אינטלגנציה רגשית. הבנתי את זה יפה מאוד בתקופת ההריון הלידה ואחריה. חוץ מהרצונות שלה לא קיים כלום בעולם בערך. אז היא הגיעה אלי כמה פעמים מבלי להודיע. פעם אחת כשאני מרגישה ממש לא טוב (עובדה שהתשפזתי שבוע אחרי, פחות מחודש אחרי שילדתי) כי זה הרגיש לה נכון לעבור בדרך לציפורניים ולקפוץ להגיד שלום. פעם נוספת הגיע עם אחותה בשבת מבלי להודיע כשהבן שלי ממש עייף ורוצה לישון ובעלי בעבודה, באותה הפעם אמרתי לה "למה לא התקשרת לפני חבל הוא ישן" נסתי לרמוז לה. ופעם נוספת על הדרך כשהחזירה את בעלה מהעבודה, בלי בושה צלצלה בפעמון (אולי התינוק ישן בשבע וחצי בערב?!) ואני סחוטה אחרי יום עבודה (ונסיעות של שלוש שעות במצטבר). כאן כבר הבנתי שהיא לא קולטת לא משנה כמה ארמוזה ואגיד. אז בקשתי מבעלי שיגיד לה להודיע לפני שהיא באה. למרות שבכלל לא בא לי לראות את הפרצוף שלה, בטח לא אחרי יום עבודה, נטו מתיישבת , צריך להגיש לה משו לשתות (כי לא יפה) ואחרי חצי שעה שעה שהיא ממצה עם הנכד היא הולכת ואפילו לא מרימה את הכוס שתיה שלה. אחרי שבעלי ביקש ממנה, היא בחרה כמובן להעלב ומאז לא באה כשאני בבית (רק כשבעלי בבית, קורה הרבה שאנחנו לא יחד כי עובדים במשמרות ועושים משמרות על הילד עד שיכנס לגן) . וכמובן שקיבלתי עקיצות מגיסי כשהתקשר לפני שהגיע ואמר "אפשר להזמין תור ולבוא" כי כמובן שסיפרה לו. עכשיו לי לא אכפת, שאת בחירה שלה והפסד כולו שלה. ואני לא אסבול התנהגות כזאת כי אני לא אויר!! כשאני מספרת לאמא שלי היא כל הזמן אומרת לי שהיא מסכנה 😲. עכשיו זה לא מקרה חג פעמי או משו, אם לא אעמיד אותה במקום היא יכולה להגיע ככה פעמיים שלוש בשבוע. אני טועה ???

בננות, הייתי אמורה לקבל מחזור לפני יומיים והוא איחר לי, עשיתי בדיקה ביתית הבוקר ועקב חוסר ידע בנושא וקריאה בפורומים נותרתי מבולבלת לגמרי אשמח לעזרתכן בבקשה - האם הבדיקה מראה הריון או שהפס חלש מידי?

זה תקין?

נושא שמציק לי בזמן האחרון.... המשפחה שלי .... יצא לכם להרגיש שהמשפחה שלכם רחוקה מכם ושהם לא פירים איתכם ומתנהגים באופן שונה לכם מלאחים שלכם ... מאז שהכרתי את בעלי ההורים שלי מעצבנים אותי...הם ממש לא חמים לא אכפתים ...אני כל הזמן מרגישה שהם לא אוהבים את בעלי (טוב זה לא שהוא חולה עליהם אבל נראה לי זה מהייחס שלהם) ... הם מתייחסים שונה למשפחה של אחותי מאשר לנו ונמאס לי מזה ...כל פעם שאנחנו נפגשים ומבלים איתם בא לי רק ללכת הביתה ולא להיות איתם ...לבעלה של אחותי הם מתייחסים שונה מאשר לבעלי ... שישי שבת ראשון הם קבוע איתם ... צבענו את הבית והיינו צריכים לישון אצלם כי אני לא מעדיפה לישון אצל חמי וחמותי אז אחותי ומשפחתה החליטה גם לבוא והיא תפסה את החדר ואנחנו ישנו בסלון אמא שלי בכלל לא העזה לומר לה שאחותך באה ועדיף שהחדר ישאר להם שזה ממש עצבן אותי. אמא שלי לא באה אלי למרות שאני יותר קרובה אליה ...בקיצור תחושה ממש חרא שאני צריכה כל הזמן לעבוד בשביל להתקרב אליהם ולגרום להם לאהוב את בעלי שהוא בן אדם מקסים בעיני ויכלו לזכות בחתן מהממם אבל מאז ומתמיד הם מרחיקים אותו מהיחס הלא בסדר שלהם ...מול בעלי אני לא מראה לו שהם לא בסדר אבל אני רואה שהייחס שלהם לנו הוא שונה גם מאמא שלי וגם מאבא שלי. עוד דוגמא אני עוד מעט אלד ואמא שלי עוד לא קנתה לבייבי כלום וגם לא שאלה אותי מה חסר לך כשאחותי הייתה בהריון היא אספה לה מלא בגדים וקנתה לה את העגלה אני באמת לא מבינה אותם. וכשפעם ניסיתי להראות לה את התמונה היא אמרה שזה לא נכון ושאני רואה את הדברים לא טוב. ויש עוד מלאאא דוגמאות רק שלא בא לי לדבר על הכל מרוב שאני כועסת עליהם ובא לי פשוט להיעלם ולחיות עם בעלי באושר רחוק מהם