קודם כל חיבוק! כולנו עוברות את זה, הגוף שלך עדיין בטראומה מהלידה, זה טרי טרי.. נכנס אדם לחייך שאת צריכה לדאוג לו מסביב לשעון, וצריכה ללמוד לחיות בסיטואציה הנוכחית.. עם הזמן זה הולך ונהיה קל יותר, מבינים יותר, לחוצים פחות.. לגבי הלילות, ראשית, אם נולדה במשקל תקין, אל תעירי, כשהיא תהיה רעבה היא תקום לבד. בנוסף, תיעזרי בבעלך/משפחה/עזרה מקצועית בתשלום ותנוחי כמה שעות ביום.. ובכלל, כשהיא ישנה את תשני! אל תחפשי לעצמך עיסוקים אחרים..

מאמי זה לגיטמי וזה טיבעי לגמרייי אני היה לי מלא עזרה מאמא שלי אני חד הורית ואני גם לא התחברתי אליו מהתחלה.. היום בן 4 חודשייםם וזה הבדל עצום! לאט לאט זה יבוא לך

לפעמים לוקח זמן להתחבר (היה לי בילד השני) וזה לא אומר שבהמשך תאהבי אותו פחות.... (היום הוא הילד המפונקי שלי... כבר בן 4 וחצי ועדיין פינוקי של אמא...🤗) ההתחלה קשה, זה בסדר שקשה לך, זה בסדר שאת מתוסכלת, זה בסדר שאת עייפה ואין לך סבלנות. זה לא בסדר שאת לא דואגת לעצמך! תבקשי עזרה ממישהו, תשני כמה שיותר, שהבית יחכה, את יותר חשובה!!! ומסכימה עם אמא של בוטן, אם היא נולדה במשקל תקין אל תעירי בלילה... וממש לא חייבים להחליף (אם היא עושה קקי זה משהו אחר..) שולחת לך מלא חיבוקים 🫂🫂🫂

כל מה שליטל אמרה ועוד חיבוק