עגלה מאמס אנד פאפס סולה אשמח לחוות דעת עליה..😄🙂

"חופשת" לידה-לקוח מהפייסבוק היום באופן רשמי נגמרה לי חופשת הלידה. 105 ימים, 15 שבועות, שלושה וחצי חודשים שבהם המדינה נותנת לי חופש כדי שאוכל לגדל את הילד שלי. לאבא שלו היא לא נתנה אפילו את זה. וזהו. ה"חופשה" נגמרה. יאללה לעבודה. מה עכשיו? מי אמור לגדל אותו? שיסתדר לבד? להכניס אותו למסגרת שלא משנה כמה היא תהיה טובה ומכילה היא לא תצליח לספק לו את הצרכים הכמעט עובריים שלו? ללכת לעבוד ולהעסיק מישהי אחרת שתטפל בו בתשלום? או שאולי להפיל את המשימה על הסבתות כי זה הגיוני שהן יגדלו את הנכדים ויפסיקו לחיות בעצמן? זה הילד שלי, אני יצרתי אותו, אני גידלתי אותו תשעה חודשים בבטן, אני ספקית האוכל הבלעדית שלו. הוא מחייך למשמע הקול של אבא ואמא שלו, הוא נרגע רק בידיים שלנו, הוא סומך עלינו שנמלא את כל צרכיו. ו-105 יום לתוך חייו הוא עדיין לא מוכן ולא צריך להתנתק מאיתנו למשך רוב שעות היום. לפני כמה ימים הזכרתי את זה בתגובה לאיזשהו פוסט וקיבלתי תגובה זועמת מגבר לוחמני "המדינה לא צריכה לממן את הילודה שלך". אז קודם כל, היא כן. הסכומים ששילמתי לביטוח לאומי בעשרים השנים האחרונות יכולים לממן לי חופשת לידה בת כמה שנים. וכעצמאית אני לא אקבל את הכסף הזה בשום הזדמנות אחרת. הוא משולם למדינה כדמי ביטוח אבל לא באמת מבטח אותי. ומעבר לזה, המדינה הזאת מעודדת הנקה באופן אובססיבי. יש יעדי הנקה לאומיים (משרד הבריאות קבע שעד 2020 צריך להגיע ל-97%. תשעים ושבעה אחוזים מהנשים אמורות להניק. כיעד לאומי!), יש חוק שמחייב את חברות תחליפי החלב לכתוב בכל פרסום שלהן שחלב אם עדיף על המוצר שלהן וחס וחלילה לא לטעון שיש משהו שיכול להחליף חלב אם. הצוותים במחלקות היולדות בבתי החולים מחוייבים לעודד הנקה באופן כמעט מיסיונרי. אז משרד הבריאות, לידיעתכם, הדרך הכי טובה לעודד הנקה היא לאפשר לאמא להיות צמודה לתינוק שלה. אני מניקה בערך כל שלוש שעות, במשך כחצי שעה, בזמנים לא קבועים במהלך היום והלילה. מסביב לשעון. זה אומר שאני לא יכולה לעבוד, לא יכולה לקבוע פגישות, לא יכולה להתחייב ללקוחות. ואל תגידו לי תשאבי, זה לא כזה פשוט וגם לא אותו דבר. בהנקה יש רכיב רגשי ולא רק תזונתי. חוץ מזה שאני לא פרה וממש הגיע הזמן שתפסיקו להתייחס אליי כאילו אני כן. תכלס גם לפרה זה ממש לא מגיע. רציתם הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה לפחות? הגעתם למסקנה שזה מספיק חשוב לבריאות עד כדי שהקמתם ועדה לעידוד הנקה וחוקקתם חוקים בנושא? זה חוסך לכם המון כסף על טיפולים רפואיים? אז עשו מה שצריך כדי לאפשר את זה. את הכסף לזה יש, אני שילמתי אותו לביטוח לאומי בעצמי. ומעבר לכסף, יש בישראל ציפייה חברתית כללית מנשים להיות כל יכולות, כמעט בלתי אנושיות, ולהצליח לעשות הכל. תחזרי לעבודה אחרי שלושה וחצי חודשים, תרוצי הביתה למשמרת השניה שלך כאמא, תמשיכי להניק, תמשיכי לקום פעם-פעמיים או עשר בלילה, תפעילי חמ"ל מטפלות וגיבויים למקרי מחלה, תתגברי על אפס שעות השינה, וגם אל תתלונני, זאת תקופה. היא תעבור. (וכשהיא תעבור תעשו עוד ילד נכון? כי אנחנו גם בעניין של עידוד ילודה). דרך אגב, עוד לא חזרת לגזרה? לא כדאי שתמצאי זמן גם להתאמן? אז שומעים? לא מתאים. אני בנאדם סופר יעיל. אני יכולה להצליח לעשות גם וגם. אני מסוגלת טכנית להפוך את החיים שלי למרוץ אינסופי חסר שעות שינה, כיף וזמן איכות זוגי. אני יכולה לחיות כמו רוב האמהות שאני מכירה בניסיון בלתי פוסק להספיק הכל שאיתו מגיעות תחושות פספוס ואשמה אינסופיות - לא מספיק בעסק, לא מספיק עם הילדים, לא מספיק בזוגיות. שום דבר לא מספיק.

סחרחורות סחרחורות בשבוע 7 הגיוני ?

שאלה מוזרה ומקרה מוזר... ילדתי לפני 4 חודשים ולעיתים כשהתינוק ישן אני משאירה אותו בחדר לבד עם אחייניות שלי (בנות 9, 16, 20). לאחרונה קרו מצבים שהשארתי אותו לבד עם הקטנה בת ה-9 ויצאתי מהחדר אבל הייתי בחדר אחר בבית. כל פעם שאני משאירה אותו איתה גם אם זה ממש לשתי דקות להביא משהו מחדר אחר הוא מתעורר בצרחות וממש רועד מבכי ונרגע כשאני לוקחת אותו על הידיים. עם אנשים אחרים או לבד הוא ממשיך לישון כרגיל. ואני ממש לא מבינה למה איתה הוא צורח במיוחד שהוא לא בזמן עירות ומדובר בשינה עמוקה. חשבתי על העניין שיש מצב שאולי ניסתה להרים או משהו אחר אבל באמת שמדובר לעיתים בטווח זמן קצר וכשאני יודעת שהיא לא ליד המיטה ואני באה בריצה ומוצאת אותה באותו מקום. כמובן שיותר אני לא משאירה אותם לבד לא משנה מה. אגב כשהוא ער אז היא שרה לו והכל והוא מגיב בחיוך ואפילו גם בצחוק. לדעתכן יש עם מי להתייעץ? אולי רב? ממש מוזר לי העניין...

שבוע 34+4 מרגישה עייפות ברמה שרק רוצה לישון דבר שלא היה לי עד עכשיו זה טבעי?

תינוקת בת חודש מחרחרת ומנוזלת הטריק של הבצל בחדר בלילה מתאים גם לגיל כזה?