סתם רוצה לפרוק עצבים בטח בשעה הזאת אין כמעט פעילות אבל חייבת לכתוב ולהוציא את כל הכעס והכאב ילדתי לפני שבוע וחצי בת ראשונה מושלמת ברוך השם כל ההריון לא היה קל בכלל הייתי הרבה מאושפזת וגם הלידה היתה ממש קשה אני דתיה ואנחנו שומרים נידה וממש חשדתי שזה יקרה ודיברתי הרבה עם בעלי בהריון על אחרי לידה אבל זה לא עוזר וזה םשוט קורה אני הרבה בוכה מרגישה מורחקת , בעלי לא מתענין בי בכלל רק התינוקת מענינת אותו מגיע הביתה ישר רץ אליה לא מתענין איך ההחלמה מהניתוח בכלל ויותר מזה כרגע אנחנו אצל אמא שלי עד אחרי פסח ויש לי אחות בת 13 , אני מרגישה שבגלל שאין לו אותי אז הוא חייב משהו אחר אז הוא מתחנף אילה ומחמיא לה על כל דבר ומלהב מדברים שהיא לובשת ומהבשמים שלה וכאילו מה בחיאת נכון שהיא בת 13 אבל אתה גבר נשואי פלוס תינוקת מה אתה מתנהד כמו בחור מתלהב ויכול להיות שיגידו כאן שאני מגזימה אבל לא איכפת לי , כן אני יכולה לומר שאני מקנא ובצדק טיפת יחס לא מקבלת מי חלם שככה החיים ישתנו אחרי לידה אני אוחזת תתינוקת ופשוט בוכה ודיברתי איתו על זה היום הוא בהתחלה חא ענה לי ואחר כך דיברתי שוב ואז התעצבן ועכשיו הלך לישון ואין אם מי לדבר בכלל אני יודעת שאני צודקת הוא לא סתם התעצבן אוף זהו לילה טוב