פורקת, זה יהיה ארוך 3 שנים הייתי בזוגיות עם בעלי , לאורך כל הזמן הזה ספגתי עלבונות ואמירות מאוד פוגעות מצד המשפחה של בעלי כלפי , אמירות שאני לא רצויה, שאני לא טובה לאורך כל הזמן הזה לא התייחסתי , התעלמתי כיאלו זה לא נכנס ולא פגע בי התחתנתי, נכנסתי להריון וכמובן שלאורך התקופה הם לא היו שם ולא עזרו. ילדתי , וקיבלתי אין ספור אמירות כלפי על כמה שאני לא טובה , כמה רוע יש לי, שאני מתנהגת לא בסדר נכנסתי לדיכאון אחרי לידה, התחלתי לחשוב מחשבות לא טובות, בכיתי המון, הרגשתי שאני הולכת להעלם, שהולכים לקחת לי את הילד, לא אכלתי כלום והרגשתי רכושנית לילד . היום , 4 חודשים אחרי, הצלחתי לצאת מזה , להמשך הלאה ופתאום , המשפחה שלי התחילה להגיד עלי דברים, שאני לא עוזרת בבית , קמצנית וכאלה פתאום, זה החזיר אותי למקום הזה שוב של מדברים עלי, פוגעים בי , חזרתי למקום הנמוך הזה לא רוצה להראות שאני מסכנה, שאני צריכה עזרה , שאני לא בסדר אני יודעת שאני צריכה עזרה, צריכה ללכת לשיחות ולדבר אבל לא רוצה להראות מסכנה, מאז ומתמיד היייתי מראה שאני בשליטה על הכל , שתמיד הכל בסדר , שאני לא יכולה להשבר וגם עכשיו, קשה לי להראות את זה . לפעמים אני מרגישה שאני פשוט רוצה לצרוחחחח , להגיד דייייייי! נמאס לי! נמאס לי מהכללללל פשוט די! אבל הקול לא יוצא מרגישה שאני נופלת על הריצפה , בוכה בפנים , בוכה וצועקת.