חמותי!!🤬🤬🤬 אני פשוט בהלם. שמרה היום על הבייבית שלי. חזרנו הבייתה, אמרנו תודות וכו ואז בלי שום התראה מוקדמת שאלה אותי אם אני עושה פילאטיס או יוגה (פותחת סוגריים ששנים אני נאבקת בדימוי גוף שלילי. קשה לי עם הגוף שלי. עשיתי יותר דיאטות מכל אדם אחד שאני מכירה. בנוסף חזרתי למשקל שהייתי לפני הלידה שהייתה לפני חצי שנה. אומנם אף פעם לא הייתי מקלונת אבל חזרתי למה שהייתי מבחינת משקל. נשארה לי בטן מכוערת ורפוסה ואני גם ככה בדיכאון מזה ובאימפוטנציה רצינית של לממש את הרצון שלי להתחטב. בבית. מניקה ומנקה ובלי הרבה אנרגיה וחשק לצאת כרגע). אני עניתי לה שלא והיא אמרה אוי אוי אוי את חייבת לחזור לfit! ואז מהר תיקנה ל- כולנו צריכים. פנתה לבעלי ואמרה לו גם אתה. אחרת בגיל שלי מתפרקים וככה החליקה את ההערה שלה. עכשיו אני רוצה לדון לכף זכות כמו שבעלי דן אותה והוא בטוח שהיא לא התכוונה לרדת עליי אלא נטו משיקולי בריאות. א ל קשה לי לדון אותה לכף זכות כי ממש נעלבתי. מקודם באתי להתקלח אז בעלי ראה אותי בתחתונים ואמר וואי איזו אישה סקסית יש לי וזה (ניסה להרים לי) אבל פשוט התפרצתי בבכי כי נעלבתי וכי זה נגע לי בדיוק איפה שגם ככה כואב. אין לי הרבה פואנטה בפוסט הזה. רק לפרוק כאב. ואם יש פה מישהי שגם כן לא התברכה בגנטיקה של רזות מקל והיא עדיין בהריון: אז תדעי שהגוף משתנה ממש. לא רק משמין אלא ממש משתנה וזה לפעמים קשה נורא!! אז תכיני את עצמך נפשית כדי שלא תתפרקי פתאום כמוני. חשוב לציין שבעלי תמיד מחמיא לי ותומך וגם היום הוא עודד אותי שלא לזה היא התכוונה ושאני נראית טוב. אבל זה לא עוזר לי להתעודד. עצוב לי. פשוט ככה.