.

האמת שמהחוויה האישית שלי השבוע וחצי הראשונים היו לי ממש קשים. הכל חדש הכל כואב(התפרים והפטמות) הכל הורמונלי (מה שלא חוויתי כל ההריון) אין ספק שצריך סביבה תומכת ועוד לי היה חיבור עם הפיצפונת מהרגע הראשון. יש כאלה שלוקח להן זמן להתחבר והכל הגווני ולגיטימי זה בסך הכל גור אדם חדש שאת לא מכירה. מה שלי עשה הכי טוב זה השניה שיצאתי מהבית. פתאום הרגשתי אוויר ראיתי עולם זה ממש הרים אותך.. תשתדלי פשוט לנסות להתאפס ולעשות משהו שעולה לך טוב. המון אנשים ירצו לבוא לראות את הפיצי. אל תאפשרי אם לא מתאים לך. פשוט תהיי קשובה לעצמך :blue_heart: בהצלחה :hugging:

קודם כל לזרום ולא לתכנן כי זה סתם מתסכל. כשהיא הייתה מתעוררת לאוכל הייתי מניקה, מיד לאחר מכן גרעפס, אחר כך לישון\לשחק ואני הייתי אוכלת שותה שירותים ומנסה לישון גם. בלילה הייתי מאכילה גרעפס וישר לישון בלי לדבר יותר מידי ולתת יחס עירני. ביום הייתי משתלדת לדבר הרבה ולנסות להפעיל עד כמה שאפשר תינוק בן יומו חחחח

לישון בבוקר. לצאת לטייל לפחות פעם בשבוע