בוא נתחיל מזה שאת התחלת איתה הסתגלות בגן ממש עכשיו.. אל תצפי ממנה להירדם גם במצב בו רגילה להירדם לבד. במיוחד אם את אומרת שאתן מכורות אחת לשנייה. עד עכשיו היא חיה בעולם בו את המטפלת היחידה שלה ופתאום היא צריכה להתרגל למציאות חדשה. אז מבחינת שינה אל תצפי גם בבית וגם בגן להרדמות חלקות. תני לה רגע לעבור את תהליך ההסתגלות. לפעמים זה לוקח כמה שבועות. כשאת תראי שאת יכולה לשים אותה בגן והיא לא בוכה בפרידות וכו ותראי שבאמת היא נכנסה לתקופה טובה מבחינת שהייה בגן וגם אחרי ורק אחרי זה תנסי להתחיל איתה דרך אחרת להרדמה. כל עוד יש לה משהו אחד להתמודד איתו אל תוסיפי לה עוד דברים, זה יעמיס עליה ואז יש מצב ששתיהם יהיו קשים מאוד. מבחינת משהו שירגיע אותה - היא עוד קטנה, ויש לך אפשרות עדיין להרגיל אותה למשהו שכן ירגיע אותה ויהיה לה כחפץ מעבר שיתן לה ביטחון. המלצה שלי היא תמיד לנסות, קחי בובה/שמיכה (מוצץ פחות כי פחות ריאלי שתצליחי עכשיו להרגיל אותה לה ויש מצב שזה גם יצור לה עומס במקום להקל) ותשימי את זה ליד הראש שלה בזמן הרדמה/שינה/הרגעה. ככה כל פעם כשיש זמן שבו את מניקה אותה או היא ישנה תדחפי לה את זה והיא תתרגל שכשהיא נמצאת בזמן רגיעה זה לידה. אם את רוצה תקראי איך לעשות את זה באינטרנט אני בטוחה שיש הסבר יותר מקצועי מההסבר שלי. והכי חשוב תנסי את להירגע, ותביני שמבחינת ההסתגלות זה גם תהליך שלך. אני גם עוברת בדיוק תהליך הסתגלות של הבת שלי. זה לא פוט גם עבור ההורים. אבל זה עובר ומשתפר❤️

היא תבין שבגן אין ברירה אחרת היא תרדם בסוף ומהר

אורליקי את מהממת אנסה את זה! יודעת שזה תהליך וזה לא בא ברגע... אם זה היה תלוי בי הייתה נישארת איתי אבל אני כבר שנתיים בבית נחנקתי..(צמודים..) והיא מהמממת ואני מתגעגעת אליה כל שניה , ולא בא לי להפסיק להניק אותה לעולםםם...זה שינוי שגם אני חייבת לעבור איתה וזה קשוח... ללי- אני מקווה! שונאת את המחשבה שהיא בוכה :(

היא תלמד לעשות את ההפרדה בין הבית לגן, אל תדאגי.. תני לה להסתגל לאט לאט.