אוףף קשה לי כבר.. מרגישה שאף אחד לא עוזר ולא מבין אותי. אני פשוט שונאת את כולם!! התרחקתי מכל החברות בהריון הזה. הן פשוט באות לי ברע. מרגישה שכולם יש אינטרס ואף אחד לא בקשר איתי כי זה בא ממקום נקי כי הם באמת אוהבים אותי. כאילו, כל אחד עם האינטרסים שלו. שונאת במיוחד את חמותי. אף פעם לא היה בינינו סיפור אהבה. היא משוגעת שלא משחררת את הבן שלה והיא קנאית. כל ההריון הזה שאני לא מרגישה טוב כל הזמן וגם מטפלת רוב הימים בבן שלי אחרי הגן ובסופש ובנוסף, עובדת משרה מלאה בהייטק. בא לי לשבור את הכלים ולהתפטר. אבל מצד שני, אני לא רוצה לגמרי לוותר על עצמי ועל העבודה. חוץ מזה, שאנחנו צריכים את הכסף. ההורים שלי גם לא עוזרים כי הם מהדור ״החדש״ של הסבים והסבתות. וזהו. אני ממש מרגישה שאני נשברת. פשוט משקל כל כך גדול על הכתפיים שלי ואף אחד לא מקל עליי. כאילו הנשים נועדו לעשות הכל. חבל שלא עשני גבר. היה לי יותר קל בחיים.