רוצה להתייעץ בנושא שמאוד כואב לי... יש לי צמודים, הגדול בן 3 והקטנה 1.7. אף פעם לא הייתה ביניהם קנאה והם כל הזמן משחקים יחד והוא חולק איתה הכל ואם מבקשים ממנו לחלוק עם אבא ואמא הוא לא מסכים אבל איתה כן.. ממש יחסים טובים. לאחרונה, בחודש אחרון בערך הוא כאילו השתנה. כשאני באה לאסוף מהגן הוא אומר לי לכי הביתה אני לא רוצה לבוא איתך, או שהוא התחיל להשתטח על הרצפה.. לפעמים מבקש משהו ועוד לפני שסיים את הבקשה כבר צורח על הרצפה. עושה דווקא כשמבקשים ממנו, מתעלם, לא מוכן להיכנס למקלחת. בהתחלה חשדתי בגן אבל הילד רוצה להיות בגן ולא בבית. גם בשבוע וקצת האחרונים התחיל לשאול אם אני אוהב אותו אם הוא ירביץ לי או אם לא יקשיב וכו. גם שאל אם יעשה משהו שאסור אני עדיין אקח אותו איתנו לגינה או לסבתא.. בחיים לא אמרתי לו שאני לא אוהבת אותו(או אבא שלו), תמיד אנחנו מרעיפים עליו אהבה, הוא גם נכד ראשון משני הצדדים אז הוא הכי אהוב. מאז שהתחיל עם השאלות האלה, כשהוא עושה משהו דווקא אני אומרת לו שאני אוהבת אותו ושאני תמיד יאהב אותו ושגם אם הוא ינשך וגם אם ירביץ וגם אם יצעק ויבכה, אבל אני לא מרשה לעשות את הדברים האלה. הסברתי לו שאמא יכולה גם לכעוס וגם לאהוב. ממש עצוב לי על הילד שלא מרגיש אהוב. אני משתלדת לעשות לנו זמן לבד אבל אני עובדת משרה מלאה ואת הפיזור בגן עושה בעלי כי אני ב7 כבר בעבודה. ובערב זה לתפעל צמודים מרדנים לשינה וזה לא ממש הזמן לזמן כיף ביחד... אגב עם בעלי הוא ממש אחלה. קצת מתבכיין אבל אין לו שאלות של האם אתה אוהב אותי.