אני נמצאת בשבוע 32 להיריון אני באישפוז של מחלקת היריון בסיכון בבית חולים בגלל חשד גבוה לרעלת היריון + סכרת היריון שיש לי כל השבוע בעלי לא יצא לו להצליח להגיע להיות איתי בגלל ענייני עבודה וכאלה אז הוא לפעמים בא בערב כשכן יכל ומין הסתם שמדברים בפלאפון בלי קשר אתמול היה שישי והוא בא ישר אחרי העבודה וכשראיתי אותו לא יכולתי לעצור את הדמעות מגעגועים אליו החוסר שלו היה ממש מורגש לי כל השבוע ברמה קיצונית קיצר מפה לשם זה יצר מצב שישבנו ביחד עד איזה 4 וחצי בבוקר ולא רציתי שיחזור הביתה והתחננתי אליו שישאר פה איתי , אל אסור בחדר כי השעות של הביקורים הסתיימו מפה לשם מצאתי לו איזה חדר ריק במחלקה תישאר פה ואמרתי לו אני יבוא בבוקר לפני ארוחת בוקר אממה, עם המזל שלי אחת האחיות במחלקה הגיעה לפניי ותפסה אותו לבד בחדר (ישן גמור חח) באחד החדרים הריקים במחלקה כמובן שביקשתי סליחה והתנצלתי, הסברתי את המורכבות והכל וזה אבל אני מפחדת ממש שיעשו לי בלאגן על זה 😬 ויערבו ביטחון או משהו בגלל שעשיתי מה שעשיתי איך אני נרגעת? כרגע הוא איתי בחדר יושב על כיסא בפינה וישן ואני ערה ובחרדות שלא יסלקו אותו אני באמת פה כבר שבוע וקשה לי ממש לבד בלעדיו הוא מוציא אותי ממצב של דאון ודיכאון לשמחה לא מוסברת מה אני עושההה